אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קצז

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קצז

שו"ת זכרון יהודה - סימן קצו

בעזהי"ת עש"ק לס' בא תרנ"ז לפ"ק שלום וכט"ס לכבוד ידי"נ התו' המופלג בתורה וביראה הקצין מו"ה יצחק זינגער נ"י:

בנו היקר הבן יקיר לי שיחי' עשה כמצות אביו נ"י ושאל אותי מה דעתי בענין אמירת ענינו בימי השובבי"ם בשחרית ביום התענית ואני העני אין דעתי נוחה לומר דבר הלכה במקום שיש לשאול לרב אחר ומכ"ש באתרי' דחברי' ח"ו חולין הו' לי לומר בזה דבר אולם בדבר התלוי רק במנהג המקומות כמש"כ בפוסקים בזה אין קפידא. ובל"ס גם אתם ראיתם מ"ש בזה ויעיי' בפמ"ג בסי' תקס"ו:

במשבצות כ' בהדיא לכאו' דבימי השובבי"ם יאמרו ענינו גם בשחרית. אולם ראיתי בהגהת א"א שכ' שכל מה דפליגו הפוסקים אי יאמרו ענינו בצבור היכי שקבעו התענית לשם תשובה היי' דווקא היכי דכל הצבור מתענים ולא כשהם רק עשרה המתענים דאיכא בי' משום לא תתגודדו ואולי כמש"כ שבני פולים שמתענים ביום כ' סיון ואחרים ממדינה אחרת מתענים תענית מדינתם לא הוי בי' משום ל"ת כ"כ שהרי ידעי' שבמדינתינו יש מתענים בשבוע זו ויש בשבוע זו וצ"ע ואכ"מ. אולם כמדומה לי שמעתי טעם אחר כי כשיש רק עשרה המתענים א"א בשחרית ענינו כי יוכל להזדמן שא' ישכח או יצרוך ח"ו לבטל תענית וכדומה וע"כ חוששין בשחרית שלא יהי' ברכה לבטלה באמירת ברכת ענינו, משא"כ בערבית, ויש ליישב גם טעם הבעל א"א הנ"ל דמבואר ממג"א הנ"ל למעיין בו דווקא כעין תענית פולין הנ"ל שיש טעם להם למה דווקא מתענים היום הזה והאחרים ממדינה אחרת דווקא צריכים לעשות כן ביום אחר בזה לא שייך לא תתגודדו משא"כ הכא אין טעם למה אלה דווקא מתענים בשבוע זו והאחרים בפ"א, בזה י"ל שייך שפיר ל"ת. ובזה מיושב דלכאורה הבעל א"א הוא נגד דעת הטור שכ' בהדיא בסי' הנ"ל דבתענית שאחר פסח וכו' ומיהו נראה שצריך שיהי' עשרה ובזה ס"ל שיכולים לקבוע ברכה הרי בהדיא לכאו' דלא כא"א, ובהנ"ל ניחא דהא שם כולם יודעים שקובעים התענית אחר החג מטעם שכ' שם. ואדרבא סתם שם בלשון אבל קהל שמקבלים עליהם תענית וכו' משמע מקבלים בפירסום ורק כ' שצריך מ"מ שיהי' עשרה. אבל כולם מודים לקביעת התענית ביום ההוא ע"כ התם אי"צ לשיתענו כולם דווקא. וגם בעשרה קובעים ברכה לעצמם, כנלענ"ד ועכ"פ לומר ענינו בשומע תפלה אין עיקור בדבר, וכמ"ש בב"ח שם, ובכ"ז לא ראיתי נוהגין כן במדינתינו רק במנחה קובעים ברכת ענינו, והכלל כמ"ש לעיל בדה"ח דתלי' במנהג המקומות ועיין גורן דוד סי' נ'. כ"ז כתבתי לפום ריהטא בלי עיון כי טרדותי מעכבי' לפי שעה ופשיטא שלא ישנה מדברי מארי' דאתרי' ח"ו הגם דתלי' במנהג המקומות והי' בזה שלום מנאי הדושה"ט ומכבדו:

הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה