זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קסח
המחבר בסי' תקט"ו סעיף ז' כתב אם הוא ספק אם הוא בא מחוץ לתחום אם הוא נכרי השרוי עמו בעיר ופירות המצויים בעיר מותר ואם לאו אסור, ובמג"א בשם יש"ש דפסק כהמתירין. ואני העני בדעת הי' נ"ל דאפשר להכריע, ומקודם נקדים מה שיש לדקדק בדברי ר"פ שאמר תוך התחום מותר חוץ לתחום אסור, דלכאו' סותר סיפא לרישא דרישא משמע דוקא תוך התחום מותר הא ספק אסור, וסיפא משמע דוקא חוץ לתחום אסור הא ספק מותר. [עיין חת"ס בחי' לסוגיא] ונ' דהנה בד"מ בסי' תקט"ו התפלא מאד על הב"י דמקודם הביא פלוגתת רש"י ותוס' לענין ספק הובא:
מחוץ לתחום דלרש"י ז"ל מותר ולדברי הגאונים אסור ומסיק להלכה להחמיר וא"כ למה הביא אח"כ דברי המרדכי ר"פ א"צ באם אין ספק מוקצה אלא ספק תחומין כגון שיש לנכרי המביא דורן ב' בתים וא' בתוך התחום שרי אפי' למי שהובא בשבילו דגרסי' בפ' מי שהוציאוהו גבי יש תחומין למעלה מי' ספק תחומים דרבנן להקל ומשמע כאילו לא הי' בזה שום מחלוקת והניח בצ"ע. ונ' לע"ד ליישב דהש"ך בסי' ק"י אות כ"ו כ' דבספק דרבנן דאזלי' לקולא דוקא דלא אתחזק איסורא אבל באתחזק אי' עכ"פ לא אזלינן לקולא. ולפי"ז יש לומר שפיר דהב"י רק הכריע לחומרא בנדון דלעיל ביש ספק אי בא מחוץ לתחום או תוך התחום באופן דאתחזק אי' בוודאי כגון האי דחלולין דבוודאי יש חלולין בעולם חוץ לתחום ג"כ בזה שפיר מחמרי' בספק תחומין, משא"כ בההוא דמרדכי כגון שיש לנכרי זה ב' בתים א' חוץ לתחום כו' דעכ"פ אין אנו יודעים בוודאי שבהבית שיש לנכרי חוץ לתחום יש שם ג"כ מאותן פירות וממילא לא אתחזק איסורא בזה בכזה שפיר כתב דיש להקל, ומביא על זה ראי' מההיא דעירובין דתניא גשמים שירדו ביו"ט הרי הן כרגלי כל אדם. ומסיק הכא בעבים שנתקשרו מעיו"ט עסקינן ודילמא הנך אזלו והנך אחריני נינהו, ספק דדבריהם להקל ע"כ ושם שפיר ג"כ לא אתחזק איסורא דהא על זה דנין אי הנך עבים שמעיו"ט שלא קנו שביתה בים אוקיינוס. ובזה שפיר מתיר המרדכי וע"כ ניחא דב"י לא הביא מי שחולק עליו בזה, כנלע"ד. ובזה מיושב שפיר הדקדוק הנ"ל בברייתא דברישא קאמר תוך התחום מותר הא ספק אסור והיינו כההוא דגאונים ז"ל הנ"ל באופן דאתחזק איסורא דמחמרי' בי' גם בספק דרבנן, וסיפא קתני דוקא חוץ לתחום אסור הא ספק מותר דהיינו בדלא אתחזק איסור כההוא דמרדכי הנ"ל, העולה מזה דבאתחזק איסורא קיי"ל כפסק המחבר ובדלא אתחזק כיש"ש, [אח"כ ראיתי ביש"ש קרוב לסוף הלכה ט' ביצה פ"ג שכ' עיקר כדברי רש"י ז"ל להקל בספק תחומין, וכ' וכ"כ המרדכי וכ' אבר"ה, אם אין ס' מוקצה אלא ספק תחומין כגון ב' בתים כו' שרי אפילו למי שבא בשבילו ואע"ג דדשיל"מ הוא לא דמי לביצה דא"ר אשי לעולם ס' יו"ט ספק חול דהתם כי מוקמית לי' אחזקה הרי לא נולדה כו' משא"כ בספק תחומין, כ' חילוק קרוב לחילוק מש"ל ורק בענין אחר וכמובן.]: