אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קס

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קס

שו"ת זכרון יהודה - סימן קנט

המחבר בסימן תמ"ז פסק דוקא בתוך הפסח בחמץ שנתערב אוסר במשהו בין במינו בין שלא במינו, אבל מו' שעות ולמעלה בטל בס' כשאר איסורי' והפנ"י בסוגי' תמה מאד דבשיטת הגמרא כא משמע הכי דע"כ לשמואל וריו"ח דקאמרי שלא בזמנו מותר לגמרי קאמר אפי' בנו"ט דהא ארישא קאי דאמרי בזמנו בנו"ט ואלפני זמנו ע"כ ליכא למימר דמותר לגמרי דכיון דעכ"פ אסור או מדאו' או מדרבנן. ע"כ אסור בס' אע"כ דלפני זמנו לדידהו הוי בכלל תוך זמנו וא"כ ממילא הה"ד לרב ורבא לפני זמנו הוי בכלל תו"ז ומכ"ש דסבר' דשיל"מ וודאי שייך גם אלפני זמנו ולמה א"כ פסקו הפוסקים דלפ"ז רק אסור בס' ולא במשהו ע"ש. ואני העני הי' נ"ל לומר לתרץ בפשיטות ע"ד דראיתי במלחמות להרמב"ן ז"ל בסוגי' דהק' על שיטות דס"ל דרבא אסור בס' קאמר. והק' א"כ מאי קאמר הלכתא תו"ז אסור ר"ל בס' אמאי צריך לאשמעינן דהלכתא כך אטו יש מ"ד בעולם דס"ל דמותר בס' דמי גרע איסור זה משאר איסורים שבעולם, בשלומא לאח"ז דמותר שפיר אתי לאשמעינן דלא לימא דאסור בס' כר"י, אבל תו"ז דאסור בס' מאי אתי לאשמעינן ע"ש. ועד"ז אני העני אומר הכא אדרבא בלפני זמנו לא קמיירי שום אחד מכל האמורא כיון דלדברי כולם עכ"פ אסור חמץ לפ"ז או מצד איסור לאו או מצד תשביתו או מדרבנן ולדברי כולם רק בס' אסור ולא במשהו א"כ לאיזה צורך יאמרו בזה הלכתא כיון דאין שום פלוגתא בזה ואדרבא יומתק בזה דפתחו לומר בחמץ בזמנו, ולא דיברו בתחלה בדין לפני זמנו, דהא זה קודם הוא בזמן לתוך זמנו, אע"כ הוא אשר דברתי דלא מיירי כלל מדין לפני זמנו כיון דאין בזה שום פלוגתא וכו"ע ס"ל בזה דאסור עכ"פ ורק בס'. וממילא לק"מ לענ"ד קי' הפנ"י כנ"ל לולא דמסתפינא:

ובזה י"ל בס"ד דבר נכון ליישב משה"ק המהרש"א ז"ל על פירש רש"י ז"ל דפי' ד"ה אי נימא כו' ורב כו' ע"כ כר"י ס"ל דאמר אף לאחה"פ אסור, והק' אמהרש"א ז"ל למה לא קאמר כר"ש דאי רק ס"ל כר"ש ג"כ ק' למה מותר בנו"ט, ודוחק בתי' וכ' הפנ"י דעכ"ח הי' צריך רש"י ז"ל למימר דכר"י ס"ל דאי כר"ש בפשיטות מצינו למימר דבתערובת לא קניס כו' ע"ש, הנה לכאורה הפנ"י מדויל ידי' משתלים דעדיין הי' יכול להקשות אי גם כר"ש ס"ל ג"כ ק' שלא בזמנו אמאי מותר בנו"ט דהא בכלל שלא בזמנו הוי ג"כ לפני הפסח, ולפני הפסח אליבא דכו"ע גם לר"ש צריך ס' עכ"פ והיאך קאמר שלא בזמנו מותר ושפיר הי' יכול להקשות המקשן דל"ל מותר לגמרי והפנ"י לשיטתי' ע"כ ס"ל דאמוראי דשמעתין מיירי ג"כ מדין תערובת לפני הפסח, וא"כ שפיר הק' המהרש"א ז"ל, אכן לפי דברינו הנ"ל שהעלינו דכל אמוראי דשמעתין לא מיירי כלל מדין שלפני הפסח יען דבזה ליכא פלוגתא דיותר מס' ליכא מאן דאסר ובפחות מס' ליכא מאן דשריי' ואין בזה פלוגתא ולא הוצרכו להזכירו כלל מה דינו דממילא מובן דהרי הוא ככל איסורי' שבתורה או דרבנן עכ"פ דהוו בס' ומיירי רק בתוך זמנו שנקרא בלשונם חמץ בזמנו. ומאחרי הפסח שנקרא בלשונם שלא בזמנו כמבואר לעיל ולפי"ז שפיר הוצרך רש"י ז"ל למימר דכוונת הגמרא הוי רק מדקאסר רב שלא בזמנו במינו ע"כ דכר"י ס"ל דחמץ לאח"פ אסור, דאי כר"ש מותר בתערובת כדלקמן, [ומקוד"פ לא מיירי כלל] ואדרבא מדברי רש"י ז"ל הללו ראי' ברורה לדברינו הנ"ל דרש"י ז"ל הוי ס"ל דבסוגי' לא מיירי כלל מדין תערובת לפני הפסח וע"כ לא, נקט בפירושו לקו' הגמ' הכא רק מר"י לאח"פ:

ודו"ק היטב, ושפיר אתי' פסק הפוסקים דחמץ לפני הפסח הוי רק בס' כנלע"ד נכון בס"ד, ואולי מקום הניחו לי בזה:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה