אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קמו

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קמו

שו"ת זכרון יהודה - סימן קמה

בעזהי"ת ל"ד למב"י סאטמאר ר' דע"ת לפ"ק:

צפרא טבא ושלום וכט"ס לאויוש"ט לכבוד ידי"נ הרבני הנכבד הנגיד המופלג בתורה ויראת ה' אוצרו איש חמודות ובעל מידות עושה צדקה וחסד המפורסים כש"ת מו"ה שלום שווארטץ נ"י מפה יע"א:

הנה מ"ע נכנס לספק לענין ספירת העומר ששכח אתמול בלילה לספור ספירת העומר. אמנם ביום שעבר כ' כ"פ במכתביו ל"ג בעומר. וכן בפה אמר כ"פ היום ל"ג בעומר, ונסתפק אם יספור היום בלילה בברכה, ואמרתי שלדעתי יוכל לברך וטעמי בזה הוא. הנה צריכים לדון בזה. א' שלא מנה השבועות הב' שמנה המספר רק בר"ת ולא אמר היום שלשה ושלושים. ג' דמה שאמר בתוך דבריו היום ל"ג בעומר לא ה"י מתכוין למצות ספה"ע רק בתוך שיחתו הי' סח שהיום ל"ג בעומר. ולעומת זה במכתביו שכ' יום ל"ג בעומר בזה שוב באנו לספק שבתשו' האחרונים אי כתיבה בזה כדיבור דמי. ד' צריך לדון בזה אי נימא דלא יצא במה שספר ביום בר"ת ולא במ"ש במכתביו בלשון יום ל"ג בעומר עדיין ספק אי כל יום ויום מצוה בפ"ע ויוכל לספור מ"מ לימים הבאים עם ברכה. הנה בגמ' מנחות דף ע"א אי' אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא פירש"י ז"ל אמר האי מנינא דהשתא לאו חובה הוא דהא ליכא עומר אלא זכר למקדש בעלמא הוא הלכך ביומי סגי'. והנה תוס' מגילה כ' ע"ג פסקו בהדיא כאמימר דספי בזמה"ז הוא דרבנן וב"י בסי' תפ"ט הביא מאבי העזרי דגם מדאו' הפי' דמצו' לממני שבועי הוא רק למנות בסוף השבוע, אבל לא בכל יום ויום יע"ש. העולה מזה דמה שמנה רק הימים בלשון ל"ג בעומר ולא מנה השבועות אינו מעכב וכן פסק המג"א בס"ק ד' בקוצר דברים משום דספירה בזמה"ז דרבנן ולדברינו הנ"ל מבואר היטב דאפי' בשנאמר דהוי דאורייתא ג"כ יש להקל בשמנה רק הימים ורק ל' הרמב"ם ז"ל שכ' בפ"ז מה' תמידים ומוספים ה' כ"ב מצוה למנות הימים והשבועות כו' הנה פסק דלא כאמימר אלא כאביי ור"א למנות גם השבועות וגם משמע מלשונו לכאו' שצריך לספור השבועות בכל הימים לא בסוף שבוע בלבד וכן פסק הטור. הנה בלשון הרמב"ם ז"ל אפשר לפרש ג"כ דס"ל כשאר מפ' דרק:

סוף שבוע קאמר ובאמת כ' בב"י מדברי הר"ן ז"ל והרא"ש ז"ל שהפי' הנכון היינו בתשלום כל שבוע. ורק החמירו והנהיגו כן למימני השבועות בכל הימים. ע"כ בוודאי אינו מעכב במה שלא ספר השבועות:

ועתה הספק במה שלא מנה רק בראשי תיבות ל"ג בעומר יש כמה פוסקים מובאים באחרונים דס"ל דסגי גם כשמנה רק בר"ת גדול האחרונים מארי' דארעא דישראל הר"מ בן חביב ז"ל בס' גט פשוט כ' בפשיטות דסגי גם בר"ת וכמו שמובא באחרונים והא דלא כיון בשיחתו עם הבריות היום כ"ג בעומר ולא כיון בו למצות ספה"ע הוא כיון דקיי"ל בזמה"ז שהוא דרבנן בדרבנן אמ"צ צריכת כוונה ועוד הא בכתיבתו הי' מכוין לספירה. לזה בוודאי ראוי לצרף דעת אותן האחרונים דס"ל כתיבה כקריאה דמי בזה:

העולה להלכה כיון דדעת התוס' והרא"ש ז"ל דאעפ"י ששכח יום אחד מלספור בכ"ז שרי בשאר יומי לספור בברכה כמ"ש במנחות שם ד"ה זכר כו' ואת"ל כדעת ה"ג והר"ן ז"ל דלא מצי למימני עוד בשאר הימים בברכה [ושיטת הרמב"ם ז"ל בזה אינו מבואר שלא הביא בה' תומו"ס כל דין זה] הא יש ספק שיצא במה שמנה ביום בכתיבתו ובמשך שיחו שאמר היום ל"ג בעומר ולא רק כספק השקול אלא רוב הפוסקים דס"ל כשמנה הימים לבד יצא ורק לענין הר"ת יש ספק ועכ"פ אינו גרוע ממש"כ בשו"ע או"ח סי' תפ"ט במסופק אם דילג יום אחד כו' סופר בשאר הימים בברכה דמבואר במחהש"ק שיוצא כן מתה"ד הובא בב"י וטעמו משום ס"ס יע"ש. הה"ד בנ"ד שהמברך יתברך בכ"י בכט"ס. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה