זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קמא
הרמב"ם ז"ל בה' קרבן פסח פ"א ה"ט כ' הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. ובירושלמי על מתני' פ"ה מ"ה הפסח נשחט בג' כתות אמר בגמ' ר' יעקב בר אחא בשם ר"י ניתן כח בקולו של משה והי' קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום ומהו אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת א' וממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת ואל תתמה כו'. הנה כוו' הירושלמי מדילפי' פסח דורות שנשחט בג' כתות רק מקרא דולקחו כו' ושחטו אותו כל קהל כו' ופסוק זה לכאורה רק נאמר בפסח מצרים והא ראי' דהלא בפסוק הקודם לזה נאמר דבר כו' בעשור לחודש הזה ויקחו כו' ושחטו אותו כל קהל. ולענין קיחה מבעשור לחודש מפורש במשנה פ"ט דזה רק נוהג בפסח מצרים עי' רמב"ם סוף פ' עשירי כ' וז"ל כלל זה שניקח מבעשור כו' אין אותן הדברים נוהגים לדורות ולא נעשו אלא בפסח מצרים בלבד. והעולה מזה דקרא דבעשור לחודש ויקחו להם איש שה לב"א עכ"ח אינו רוצה לומר אזהרה לדורות, וא"כ אם לא הי' נשחט בפסח מצרים ג"כ בג' כתות היאך ילפי' מקרא זה על לדורות אע"כ דגם בפסח מצרים היה שלש כתות והיאך הי' יכול לעשות כן עז"א הירושלמי ניתן כח בקולו של משה כו' והי' אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת א' כו' ועמ"ש בדבור שאח"ז:
ברמב"ם הנ"ל כ' שם הפסח נשחט בג' כתות. הנה בירושלמי (הובא בדה"ק) הנ"ל כ' הפסח נשחט בג' כתות משמע שלוש כתות ממש ובאמת בגמ' ירושלמי הנ"ל הזכיר רק מב' כתות וז"ל והי' הולך כו' והי' אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כו' והניחם לצאת י"ח. אבל כת שלישית לא הוזכר שם רק התוס' יו"ט לעיל פ"ה וגם מפרשי הירושלמי כתבו דרמב"ם ז"ל קיצר בדברים אבל כוו' הירושלמי שהי' גם במצרים כת שלישית. אמנם אולי י"ל דלפי שאמר אח"כ ויאמר כו' זאת חקת הפסח אמר "כל עדת ישראל יעשו אותו" משמע לכאו' דכאן תדרוש שנעשית בשתי כתות והם "עדה" "ישראל" וטעם הדבר אפשר י"ל ע"ד אגדה כמו שמצינו בגמ' מגילה הני שלשה כנגד מי כנגד כהנים לויים וישראל כ"כ כאן ראוי להשתמש אצל הקרבן הזה כהנים לויים וישראלי' כהנים להקריב הקרבן ישראל לשחיטה ולאכילה לויים לשורר הלל כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"א מה' ק"פ ה"ט וכל זמן שהן שוחטים כו' קוראים הלויים את ההלל והיי' כמ"ש בתוספתא עי' תוס' שם וזה שייך רק בק"פ שאחר מתן תורה היינו בשנה השנית לצאתם שפיר כבר הי' נחלקים ונעשו ככל"י חפץ כהנים לויים וישראל וימצאו חפץ ורצון הית"ב אבל במצרים הי' רק כהנים הבכורים וישראל לכך אפשר הי' רק ב' כתות ולפי"ז לשון הירושלמי הנ"ל ממקום פלוני עד כו' בדיוק איתמר ר"ל רק ב"פ קרא כן קולו של משה ולא ג"פ ודלא כמ"ש התוס' יו"ט בפרק ט' במח"כ כנלענ"ד לולא דמסתפינא: