זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קכח
בעזהי"ת יום א' כ"ו אדר תרס"ח לפ"ק:
שוכט"ס וברכת שמחת החג הק' הבעל"ט לכבוד ידינ"פ אהובי התלמיד הרב החריף מוכתר במעלות:
מכתב כבודו קבלתי ע"ד עשיית המצות על הדף של עץ אשר היטב חרה לו למע"כ נ"י יען שעוברים על המצות לנקרם בחריצי ברזל הכבדים כדי לנקב המצות עי"ז עושים נקבים בהדף של עץ כמובן ובאים למכשולים גדולים עי"ז שפירורי עיסה הנדחקים תוך הנקבים ע"י חריצי הברזל נעשים חמץ עכ"פ ומתערבים אח"כ בעיסות הנעשים על הדף הנ"ל, ומע"כ שפיר הביא לזה ראי' לדמות זה למש"כ בהגהה בשו"ע או"ח סי' תנ"ט ס"ד גבי עריבה. הנה ז"ל הפרמ"ג בסי' תנ"ט במשבצות סק"ז כשעושין מצות על דפין חלקים ברהיטני מעץ קשה ולוקח "רעדלעך" לנקוב בנחת שאין עושים נקבים בעץ ולאחר גמר המצות של כל עיסה ידיח ויהפוך הדף מעבר הב' וכן תמיד ע"כ, מבואר בהדיא כשמנקבים בדבר שמכביד על העץ ועושה ממליא נקבים אסור, ובלא"ה מובן מדברי מע"כ נ"י שאין מהפכין הדפין אחר כל גמר עיסה ועיסה, וכל יודע ומבין שעי"ז המכשול רב מאד ר"ל. ועב"י בשם אר"ח בסי' ת"ס בשם הרא"ה ז"ל שלא לנקוב ב' חלות בכלי א' לפי שהעיסה שוהה בו ומתחמצת לפיכך בעל נפש צריך לשנותו מעוגה לעוגה. ועפמ"ג במשבצות ת"ס סק"ג, והטעם בכ"ז ג"כ משום שהבצק נדבק בו בפעם הראשון ונתקשה בו ומחמיץ ומתערב בעיסה שאח"ז:
ועיין ג"כ מג"א סי' תנ"ט סקי"ג דעל הדף בלא סדין ויש נקבים צריך לסותמן יע"ש בפרמ"ג. ועמג"א ת"ס סק"ג בשם מהרי"ל ז"ל דאסור לעשות ציורין בדפוס שהבצק נכנס בדפוס ומתחמץ ע"ש:
מכל הדברים האלה מוכח שמע"כ ראה היטב לתקן בזה המכשולות ומחוייב להזהיר לתקן לנקב על "ציענבלעך" או דירעקט "גע- גאססענען פלאטטע". ובכל מדינתינו עפ"י הרוב גם במקומות הקטנים כבר נזהרים הכל לנקב דייקא כנ"ל, ואם אינם מתקנים כזה צריכים. לעשות בע"כ כפמ"ג הנ"ל לנקב בנחת מאד. ובענין של מע"כ בע"כ אי אפשר יען שהרעדלעך הולכים בכבידות, ובזריזות ובאלמות. ע"כ חלילה לעשות עוד לנקב על הדפין של עץ, ואם אין בכחם לפי שעה לשנות הדפין לעשותם של מתכת. וכמ"ש במג"א תנ"ט סקי"ג, צריכים בע"כ בכל ח"י מיניטין, להחליקם ברהיטני שקורין האבעל', ואם לאו נכנסים באיסור גדול של חמץ ח"ו ואין לאכול המצות הנעשים שם. כתבתי רק דברים פשוטים בלי שום פלפול מפני רב הטרדא בפרט בימים האלה. והנני אוה"נ הדש"ת. וירום השי"ת קרנו ועינינו תחזינה בישועות ישראל עוד קודם התקדש החג הבעל"ט החותם בכסי"ט. הק' יודא גר"וו: