אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קכד

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קכד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קכג

בעזהי"ת אור ליום ה' י"ג ניסן ר' דעת לפ"ק ייטיב נא הית"ב עמנו עם סגולתו, ויראנו בישועתו, ולגאלינו בהדו וחמלתו עוד קודם התקדש החג תרא עינינו בית מקדשו ותפארתו ובתוכם יכלל מ"ע כבוד ידידי הרב המאה"ג חו"ב כש"ת מו"ה צבי סג"ל פראנער נ"י רב בק"ק פאפראד יע"א: זה יותר משבוע שקבלתי מכתב פרמ"כ נ"י ולפי שעה הנחתיו מן הצד ויצא הדבר מלבי עד כי ביום שעבר בא לידי וראיתי שהזמן קצר ואינו בכדי שתבוא תשובתי לידו בעתו ובזמנו בכ"ז עיינתי קצת בדברי שאלתו ואשיבהו בעניי כפי יד ה' הטובה עלי ואולי תבוא קודם התקדש החג עכ"פ: ותוכן השאלה הוא, שהאופה דשם שהוא ישראל יש לו כמה וכמה נכרים שאופים רק אצלו את לחמם וכמעט כל עיקר פרנסתו מהם, ועתה כי קרבו ימי הפסח אמרו אליו האופים הנכרים דשם שאם אינם אופים אצלו בימי הפסח גם בשאר הימים לא יאפו אצלו ומורא עלה על ראש האופה ישראל, שלא יקופח פרנסתו כל השנה באם לא יתן להנכרים שיאפו על ידו בימי הפסח ג"כ, וע"כ רוצה ליתן התנור שלו עם כל כלי בית האפי' שלו לנכרי א' בלי שום שכר כלל, רק שהנכרי יאפה לכל הפחות לכל הבאים לאפות ויהי' שכרו מה שיתנו לו להנכרי האופה בלבד. וכנראה מדברי מכתבו גם בשבת ויו"ט יאפה האופה הנכרי בתנור של ישראל, הנה אם הי' הנידון רק אם רשאי להשכיר לו לנכרי הי' אפשר להתיר לו בשמשכיר לו החדרים הצריכים לעשות בו צרכיו, ומשכירם לו איזה ימים קודם הפסח, [ולדעת הפר"ח שבמנחצהש"ק סק"ו דוקא ל' יום קודם הפסח] וכמבואר כן בשו"ע ומג"א סי' ת"נ ובפרט לפי החילוקים שעשה בזה בתשו' מהרי"א חאו"ח סי' קכ"ד שהביא מע"כ במכתבו. אמנם מצד איסור רוצה בקיומו צריך לעיין לפי מש"כ בתשו' מהרמ"ש חאו"ח סי' רט"ז דגם בחניות שקורין ווירטסהייזער כשמשכירים על תנאי זה להחזיק בם משקאות של חמץ כדי למוכרם יש בו משום איסור רוצה בקיומו, וגם המכירה עד"ז לא הי' מכירה גמורה. א"כ כ"ש הכא דשייך בי' משום רוצה בקיומו ולא על השוכר אנו דנין השתא רק שהישראל רוצה בקיומו של חמץ ואי' רוצה בקיומו הוא מוסכם לפי תשו. מהרמ"ש ז"ל חאו"ח סי' רכ"ה מירושלמי פ"ג מערלה, דגם בשאר אי' חוץ מע"ז שייך בו איסור רב"ק, וע"ש שכתב דאפילו מ"ד דמתיר רב"ק בשאר איסורים אבל בדבר שנראה בהדיא האיסור כגון בגד שצבעו בקליפי ערלה כו"ע מודו דאסור רב"ק. ואנכי ראיתי זה כמה שנים בחי' מהר"מ חלבואה ז"ל על מס' פסחי' [מתלמידי הרשב"א ז"ל] שפי' שם בהדיא בגמ' פסחים מדאו' בביטול בעלמא סגיא לי' דר"ל מצד תשביתו, ור"ל שאינו רוצה בקיומו וכעפרא בעלמא יחשב לו, ע"כ הרי דאי' רב"ק בחמץ דאורייתא הוא וק' לומר בו חילוקים מצד הסברא:

אמנם בכ"ז יש להקל בפשיטות עפ"י מה שהשריש לנו בתשו' חת"ס ומהם בתשו' חאו"ח סי' קי"ט דלא מצינו רוצה בקיומו אלא ברוצה להשתכר להרויח עי"ז. אבל להציל את שלו מבלי להפסיד לא שמענו וביותר ביאור בתשו' סי' קט"ז. [ולפ"ד מהרמ"ח ז"ל הנ"ל ק"ק] וכ"ז כשאנו באים לדון רק משום איסור חמץ אפשר להקל בתנאי שלא יהי' לישראל שום ריוח ושכר בזה וגם שידביק בכותלי הבית החיצוני שבבית האופה שייך להנכרי על הימים האלה דהיינו שיכתוב שם הפירמא של הנכרי האופה. אבל:

בשבתות וימים טובים חלילה לסמוך על זה להתיר גם בהם מכמה טעמים, ועיין בתשו' מהרמ"ש חיו"ד סי' שע"ו. בפרט בשנה זו שחל יו"ט ש"פ בשבת ויום א' שלאחריו שגם בשאר ימות השנה אין הישראל אופה בש"ק וגם הימים האחרונים של פסח חל בעש"ק ושבת, ומשום יום אחד לא יקפידו הנכרים הבאים לאפות ולא יפסיד הישראל משו"ה, וע"כ חלילה להקל לאפות בשויו"ט אף באם אין לישראל שום טובת הנאה בזה, והי"ת עוזר מגן ומושיע לעמו ישראל, ושטר המכירה יעשה ישראל לפני כהד"ג נ"י כתבתי בלי העיון הראוי רק קיצור ההלכה לפענ"ד בסד"ש. והי"ת ישמרנו ממשהו חמץ בכי"א הדוש"ת עם ברכת שמחת החג הקדוש הבע"ל בהכשר ויתרון. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה