אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן קיז

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן קיז

שו"ת זכרון יהודה - סימן קטז

שיל"ת סאטמאר אור ליום ג' י"א ניסן ר' דעת לפ"ק:

בחודש הגאולה, ירחם הי"ת על כל עם הסגולה, ויוציאנו מאפלה לאורה, ויקבץ יחד כל בני הגולה, ויביאנו לעיר הא' סלה. ובתוכם יוכלל אדם המעלה בשבח ותהלה, ה"ה כבוד התלמיד היקר הנפלא חריף ושנון, שושנת העמקים וחכו ממתקים כש"ת מו"ה אברהם ג"מ נ"י:

מכתבך קבלתי, וע"ד השאלה שיש לכ' א"ז הנגיד המפו' נ"י בית אכסניא ונותנו בשכירות, עפ"י תנאים שביניהם וא' מהתנאים הוא שמחוייב האיש השוכר את בית אכסניא ליקח כל המשקאות אשר צריכים שם מא"ז דוקא, ואין לו רשות לקנות לו ממק"א, וזה איזה זמן בא לו איש נכרי מאיזה מקום ושכר את בית אכסניא הנ"ל, וקיימו את השטר שכירות שביניהם, ונודע על פני תבל שהשוכר הוא מומר, ועתה כי קרוב הוא לימי הפסח, נבוכים אתם מה תעשו כיון שהמומר הוה כישראל לדבר זה, שאעפ"י שחטא ישראל הוא, וכמ"ש הטו"ז בסי' תמ"ח שאין למכור החמץ לפני הפסח למומר, ואתם יודעים בבירור שהחמץ שיקנה מא"ז נ"י ימכור אותו בחנות שלו בפסח, ממילא שייך בו לפני עור, כשתמכרו לו את החמץ. והנה עיני מ"ע שפיר חזי מקור הלכה זו, ונו"נ בשום שכל ובינה נודעת לו, ורצית לשמוע דעתי העני' בזה ומה אדון ביי'. ומובן ממילא כי עתה הטרדות רבים בכ"ז לקחתי מעט פנאי לעיין בו, והי"ת ברחמיו וחסה"ג יעזרני:

והנה ראשית דברי להעתיק דברי כ"ק בעל חת"ס ז"ל בתשו' חלק ו' תשו' פ"ג וז"ל כי אין המומר לע"ז ושבת חשוד לכל הת"כ רק הוא מומר לכה"ת שאינו בן ברית אבל אינו חשוד לעבור על כל התורה כל שאינו מאותו מין ואחאב הי' מומר לע"ז. אבל אינו חשוד לאכול נבילות אבל אינו נאמן להעיד כי אינו בר עדות, והפוסקים מיירי ממומרים שבזמנינו, והם וודאי עוברים על כל התורה, אבל מי שהוא בין ישראל ונוהג כמנהגיהם רק מומר כו' או לחלל שבת איננו חשוד לכה"ת עכלה"ק, ובדבריו הללו לדעתי מתו' בפשיטות הקו' שהביא מע"כ, שהקשה בהגהת מהרב"ף ז"ל ביו"ד סי' קנ"ט על הש"ך שם בס"ק ז' וחידש להשוות הדיעות דלכו"ע שבמומר ובנכרי בליכא תרי עברי נהרי שרי רק בישראל אסור גם בזה ע"כ, והק' מהרב"ף ז"ל א"כ מאי מקשה הש"ס בגיטין כ"ב ע"ב לר"י מ"ש במבשל בשבת קניס שוגג אטו מזיד, ובמנסך לא קניס, ומה קושי' הא מה שקנסו שוגג אטו מזיד הוא רק להרחיק מהעבירה, ולפי מסקנת הגמ' חולין י"א דמנסך יין חבירו אינו אלא במומר או במתיר עצמו. ע"כ [ולקמן נדבר עוד בזה בס"ד] ולפי דברי הח"ס הנ"ל בשהוא גם מומר לע"ז בכ"ז אינו חשוד עדיין להפסיד ולהזיק את חבירו ולטמא טהרותיו ושפיר שייך גם גבי מומר לקנסו כנלע"ד. אמנם בנ"ד אפשר פשיטא לי' מילתא דמומר זה הרי הוא ככל שאר סתם מומרים שבזמנינו דחשידי לעבור על כהת"כ וחשידי שבוודאי יעבור בפסח על בל יראה ובל ימצא וממילא שייך לפ"ע כשמוכרין לו חמץ סמוך לפסח, וכבר כ' מע"כ בעצמו שבנ"ד כיון דמוכרח לפי התנאים שביניהם לקנות רק אצל א"ז נ"י ושייך בוודאי לפני עור. ולא זו בלבד בכה"ג איכא משום לפני עור, אלא אפילו בכה"ג שהוא רק קרוב לוודאי שאין לו מקום לקנות רק אצל א"ז נ"י ג"כ אסור, כיון שאינו ספק השקול:

ולדעתי זה מוכרח מכח הק' שהק' הגרא"ו ז"ל בסי' קמ"ט שתמה על שי' המתירים בליכא תרי עברא דנהרא מגמ' נדרים ס"ב ע"ב דאיתא שם בגמ' רב אשי הו"ל ההוא אבא זבני' כבי נורא א"ל רבינא לר"א הא איכא לפ"ע. ומאי פריך הא איכא עצים בעולם, אע"כ כשי' המחמירים ע"כ. ולע"ד י"ל דהמקילים רק מקילים בשהדברים שקולים, אבל היכא שאין הדבר שקול כגון שיש טירחא רבא לקנות במקום אחר וכדומה איזה עיקולי ופשורי דאיכא בי' בזה גם המקילים מודי דבכה"ג אסור' ממילא י"ל דהכא היער של רב אשי הי' בקירוב מקום יותר וכדומה וע"כ הק' לו רבינא הא איכא לפני עור כנלע"ד. וגם ביכולים לקנות במקום אחר שמקילים הי"א, ג"כ פקפק בי' בתשובת אמונת שמואל הובא בפ"ת סי' קנ"א אות ב' מטעמי' דבגמ' אמרו בע"ז ו' ע"א בזה"ל נפ"מ היכי דאית לי' בהמה לדידי' משמע דוקא דאית לי' בביתו ולא ביוכל לקנות במק"א וע"ש בפירש"י ז"ל שהאריך בלשונו דא"ל בהמה לנכרי להקריב וא"ל מזבין לי' ישראל אפ"ה פלח לי' בדידי' ע"כ, ואפשר דברינו הנ"ל בכלל דבריו:

וגוף פלוגתת הפוסקים שברמ"א הנ"ל נראה דתלי' בב' תירוצי תוס' במס' ע"ז י"ד ע"ב ד"ה לנכרי, שהק' מ"ש לישראל החשוד לא מזבנינן אעפ"י שיש בזה רק לפני דלפני ולנכרי מזבנינן לי' היכי דלית בי' רק לפני דלפני. ותי' בתי' א' דישראל שאני דאנו מוזהרים שלא יבוא שום ישראל לידי תקלה על ידינו ע"ש. ועוד תירצו דבאמת דזה לא מקרי לפני דלפני רק חד לפני שלא יחטא ישראל בשאלה ע"כ, והיי' די"ל דסברת הר"ן והגמ' במס' ע"ז דאסור אעפ"י דליכא ב' עברי דנהרא משום דבישראל והה"ד ישראל מומר אנו מוזהרים שלא יבוא הישראל או המומר לתקלה על ידינו אעפ"י שעפ"י הדין ליכא בי' משום לפני עור, והמרדכי ודעימי' דמתירים ס"ל כתי' הב' של תוס' הנ"ל וכיון דעפ"י הדין ליכא בי' לפני עור שרי. ובאמת מלשון הרמב"ם פ"ח ה"ט מה' ע"ז ובשו"ע קנ"א ס"ה אין מוכרים לישראל החשוד למכור כו' משמע בהדיא דבישראל מוזהרים אלפני דלפני כתי' א' של התוס', ממילא לפי דברינו הנ"ל לשיטתיי' לא מהני ואסור, ואפילו במקום:

שיכול לקנות במקום אחר. (ואולי יש לדחוק בכוו' התוס' כיון דתרתי אית בי' ואכמ"ל), העולה מכל הנ"ל דבנ"ד אסור למכור למומר אעפ"י שיוכל לקנות במק"א בנקל מכ"ש כשאינו יכול לקנות כ"כ בנקל ומכש"כ כשא"א לו לקנות במק"א כלל לפי תנאי השטר שביניהם. אמנם לכאו' לפי שיטת הש"כ שהביא מע"כ שחידש בסי' קנ"א סק"ו דבנכרי ומומר שרי לכו"ע היכי דיכול לקנות במק"א והסביר דבריו בדגמ"ר שם דכוו' הש"ך דישראל שעובר עבירה במזיד והה"ד סתם מומר מזיד הוא אין ב"ד מצווין להפרישו. ובאמת לפי פירושו של הדגמ"ר מתורץ בפשיטות קו' הג"ה מרב"ף ז"ל הנ"ל מגיטין כ"ג הנ"ל דאדרבא בשוגג במומר מצווין להפרישו. ומה שהקשה מע"כ על קו' הגה"מ הנ"ל כוונתי בסברה זו לדעתי והוא דבר הראוי לו' ולדעתי יש לכוון זה בדברי תירוצו של מהרב"ף ז"ל גופי' וכן הוא כוונתו, כיון דבמזיד ג"כ היזק שוגג לא שמי' היזק ורק משום שלא יהי' כאו"א הולך ומטמא כו' וממילא במנסך שהוא מומר לא שייך זה לקנסו לפי דברי הש"כ וע"כ צריך אתה לומר שלא משום להרחיק את המומר אנו קיימי' רק משום שלא יבוא ישראל לידי פסידא. וכיון דמשום כך הוא ממילא גם בשוגג לקנסי' אטו מזיד, והיי' כדברי מ"ע, כנלע"ד באופן שדברי הש"ך חיים וקיימים. ולפי"ז הי' מקום לדון הכא להקל אם הי' שום אופן לעשות שיתיר לו מר זקינו שיוכל המומר לקנות בערך חצי חודש גם ממק"א, ואז הי' יכול לקנות אצל א"ז ג"כ. ובפשיטות אין מקום לזה דזה גופי' שהוא יתן לו רשות הו"ל ספי לי' בידים ואסור ג"כ מצד לפני עור, אם לא שבאיזה אופן אחר מצד השטר יוכל לקנות במק"א, אז אולי יש לצרף מ"ש בתשו' אמונת שמואל סי' י"ג לחדש כיון דבשעה שנותן לו למומר כו' אין איסור רק באיזה ימים דהיי' בימי הפסח יבוא האיסור, ואינו דומה להמושיט אבר מה"ח לב"נ או כוס יין לנזיר עוד שם קצת היתר בדומה לו לסניף בעלמא, אבל חלילה לעשות דבר כזה ליסוד במה שלא נזכר מזה החילוק בדברי הראשונים ז"ל, בפרט שבתשו' הנ"ל לא סמוך לבי להתיר רק בכגוונא שיוכל לקנות ג"כ במק"א וכדומ', וזה לא שייך כאן לפ"ד מ"ע, ע"כ חלילה להתיר להמומר המשקאות של חמץ קוד"פ, אלא ימכור לו משקאות של פסח במחיר משקאות של חמץ, ובזכות זה יצליח כבוד הדר א"ז המפו'. ככתוב בהגמ"ה אחרי שכתב שם במה שאין למכור להם מצד לפ"ע סיים "והמונע יצליח". והנני חותם בברכת שמחת חג הפסח הבעל"ט בהכשר ויתרון לכמ"ע וכמ"ע אבי זקנו שליט"א. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה