זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן קג
נשאלתי אם רשאים לתקן לעשות מקום להעמיד שם הס"ת בש"ק אחרי הגבהה וגלילה עד שיאמרו הקהל נוסח יקום פורקן כו' וכדומה דברים שמתעכבים בהם, אם אין בזה בזיון ח"ו לס"ת. והיי' דלפעמים אין שם מי שיחזיקו בימינו כראוי ויש שקשה עליו להחזיקו, ובפרט כשלוקחים ג' ס"ת כגון ר"ח חנוכה שחל בשבת, או בשמחת תורה, והי' נראה לכאורה להתיר דאדרבא יש בזה כבוד התורה שלא למסרו ביד מי שאינו נזהר להחזיקה בכבוד ח"ו ורק יעשה המקום בהידור ויופי, ולענ"ד יש להביא קצת ראי' לכאו' להיתר מגמ' סוכה מ"א ע"ב א"ל מר כו' אבא צלויי קמצלי בי' וויתבי' לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בחיקו ויתפלל כו' ומשני התם לאו מצוה נינהו ופי' רש"י ז"ל לאו מצוה נינהו לאוחזן כו' כנ"ל לכאו' אמנם בכ"ז מדקאמר לא יאחז כו' וס"ת בחיקו ויתפלל. משמע שהי' רגילין לאחזו דוקא בחיקו וביותר מהא דתנן ביומא ס"ח ע"ב במשנה גבי כה"ג כו' וגולל ס"ת ומניחו בחיקו ואומר כו' ובעשור שבחומש הפקודים קורא ע"פ כו' ומש"כ רש"י ז"ל לאו מצוה לאוחזן ר"ל דאין זה עיקר מצותו בכך משא"כ לולב. ע"כ נראה בוודאי אם אפשר מי שיאחזנו בחיקו בדרך כבוד עדיף טפי וראוי לעשות כך ותנן בפרקי אבות כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. ועוד מצאתי קצת ראי' להיתר מדברי הרמב"ם ז"ל פי"א מה' תפלה הלכה ג' וז"ל ומעמידים לבימה באמצע הבית כו' וכשמעמידים התיבה שיש בה ס"ת מעמידים אותה באמצע כו' ע"כ משמע לכאו' בהדיא שאין אוחזין הס"ת בחיקו בשעה שאין קוראים בו, ויש לדחו' דהתם הי' המנהג שמוציאין אותה עם התיבה וע"כ מעמידין אותו עם התיבה. ועיין רמב"ם ה' ס"ת פרק י' הלכה ד' וכן הכסא שהוכן להניח עליו ס"ת משמע לכאו' בהדיא דרשאי לעשות כנ"ל ע"ש כמ"ש. הק' יודא גר"וו: