אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן ק

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן ק

שו"ת זכרון יהודה - סימן צט

בעזהי"ת עש"ק לס' והי' ברכה תרס"ט לפ"ק. אורך ימים ושנות חו"ש וכ"ט פי שנים לכבוד ידי"נפ אהו' הרב המאה"ג המפורסם חו"ב צנא מלא ספרא כש"ת מו"ה ישראל דייך נ"י אבדק"ק באטארקעז יע"א:

מכתב הד"ג נ"י הגיעני, ולרגל המלאכה אשר לפני לא יכולתי לקחת מועד לעיין בספרו היקר ואחר עד עתה מלהשיבו, יען כי יום יום צפיתי לקחת מועד, ובכ"ז עיינתי מעט מעט, ויקבל בזה כהד"ג מכתב הנראה כהסכמה, ואני איני כדאי להיות שר המסכים על שום ספר, בכ"ז רצונו ש"א גדול זהו כבודו, וכדי שלא לבוא ביאה ריקנית לגמרי, אעורר לפני הדר"ג נ"י קצת מה שעלה ברעיוני בעברי קצת על דבריו הנחמדים, בדף י"א כשהאריך מעכ"ת בענין צוה"פ רחוק מהכותל ג"ט, תמהתי שלא הביא דברי תשובות רעק"א ז"ל בתשו' ס"ו שחולק על הת"ש והעלה לסמוך בשעת הדחק בצה"פ אפילו כשרחוק ג"ט מהכותל. ויסוד דבריו דמאי דאיתא בגמ' טעם דמרחוק מג"ט הוי מחיצה שהגדיים בוקעים בה דלא הוי מחיצה, לא נקטא הגמרא זה לעיקר טעם דע"כ רחוק או גבוה מג"ט דפסול, דז"א אלא הטעם כמש"כ הר"י ז"ל מצד דאתי אוירא דהאי גיסא ומבטל לי'. והטעם דגדיים בוקעים בה נקט הגמ' רק לומר דאפילו לרשב"ג דהוי לבוד עד ד"ט וא"כ לא מקרי הרחיקו מ"מ הכא כיון דהגדיים ב"ב מבטלין מדין לבוד עכד"ה. ואולי יש להוסיף קצת דהנה באמת לכאורה הייתי מסופק אם טעם זה דגדיים בוקעים בו מבטלין משום מחיצה שייך דוקא לענין למטה כשהוא גבוה ולא לענין רחוק מהכותל ג"ט למעלה כגון שלמטה אינו רחוק מהכותל רק למעלה מג"ט הוא רחוק מהכותל אם שייך בזה ג"כ גדיים בוקעים בי'. והא דנקט בגמ' י"ד ע"ב בדברי רבא ובדף ט"ז ע"א וע"ב לשון זה גם לענין אם הרחיקו ג"ט הכוונה אפשר באמת רק כיון שהוא רחוק ג"ט ממילא למטה גדיים בוקעין בי' ומבטלים משום מחיצה, ולפי דברי רעק"א ז"ל הנ"ל אפשר יומתק לומר דבאמת על הא דהרחיקו ל"צ שום טעם, דבזה הטעם כמ"ש הרר"י ז"ל כדי דלא אתי אוירא, דה"ג ומבטל לי' רק צריך להטעם דגדיים בוקעין בו לענין הגביה מהקרקע ג"ט דבזה ל"ש דאתי אוירא, ע"כ נקט הטעם דגדיים ב"ב ועוד עלה בדעתי דאפשר גם דעת תוס' י' ע"ב ד"ה ועושה פס כמ"ש המג"א בסי' שס"ג, יש להשוות עם דעת הר"י ז"ל שהטעם דלא אתי אוירא וכשר בצה"פ גם כשרחוק מהכותל ג"ט. ומה שפוסל תוס' גם באיכא לחי ג"ט כשרחוק מכותל ג"ט אף דלא שייך בזה אתי אוירא דה"ג וה"ג ומבטלי', היינו דוקא התם דפס זה יעשה ב' פעולות פעולת לחי ופעולת להיות עומד מרובה על הפרוץ דכעומד, ותרי רואין לא אמרינן, ובזה ממילא יתיישבו דברי הש"ג דמ"ש באמת להלכה דמהני כשהלחי רחב ג' טפחים אף דהוי רחוק מכותל ג"ט וא"ש. ולכאורה סתירה לזה מלקמן ט"ז ע"א שהביא גמ' ברייתא צריך שלא יהי' בין זל"ז שלשה, עיין היטב בפירש"י ז"ל דהצריך דכל כמה דלא הוי כמלואו אע"ג דהוי ריוח שלשה כיון דעומד רבה ל"ל אתי אוירא ע"כ והא גם שם איכא תרי רואין. אמנם המעיין יראה דאין שום סתירה משם, דהתם האויר המפסיק אין בו תרי רואין רק האויר כיון שאין בו ג"ט אמרינן לבוד, והקנה העומד,:

אמרינן בי' עומד מרובה עה"פ ככולו עומד דמי, וממילא עדיין י"ל בדברינו הנ"ל להשוות דעת התוס' עם הר"י ז"ל וראי' לפסקו של רעק"א ז"ל:

ואגב אציג קצת קושי'. ראיתי בדברי הד"ג כ"י בדף ו' ע"א הביא שם דברי המחצהש"ק מה שמפרש על דברי המג"א סי' שס"ג וציין כמ"ש בססי' שם על ענין לומר אתי רבים ומבטלים מחיצתו יש לחלק ולומר דוקא ביש ששים רבוא בוקעים בו בזה אתי רבים ומבטלי' מחיצתו, (דומה למ"ש החת"ס תשו' פ"ט לאו"ח לענין דצריך כשיהי' רבים מבטלים מחיצתו צריך שיהי' ניחא תשמישתי' דומי' דדגלי מדבר, וכמדומה הובא ג"כ בדברי הד"ג נ"י בדף ו') וק"ל לפי"ז א"כ בדף ו' ע"ב כדפריך וכ"ת בכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא והא"ר רבב"ח אר"י ירושלים אלמלא דלתותיה נעולות בלילה חייבין עליה משום רה"ר דלמא יש לחלק ולומר דדוקא התם בירושלים שהי' ס' רבוא בוקעים בו כפירש"י ז"ל בזה שייך מבטלים מחיצה וצריך דוקא נעולות, משא"כ ב"ה מיירי אפשר ברה"ר רחב ט"ז אמה (והוי לפי פי' התוס' בשם ר"י ז"ל בד"ה והאמר) ומכש"כ דתוס' לשיטתייהו ס"ל דרה"ר הוי ברחב ט"ז אמה כמ"ש הב"י בסי' שמ"ה. ואם יכבדני מע"כ הד"ג נ"י בתירוץ יפה, אז ישמח לבי גם אני, ועבור שהיום עש"ק אסים כעת בזה והי' שלום ושלוה במחיצתו אורך ימים ישביעהו ויראהו בישועתו וקרנו תרום בכבוד כאוה"נ. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה