זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן צה
שיל"ת סאטמאר יום ה' ער"ח חשוון תרע"ג לפ"ק:
שוכט"ס לחיים ארוכים וטובים לכבוד המופלג בתורה ויראה כש"ת מו"ה צבי פיסין נ"י שו"ב דק"ק סאה באטישט יע"א:
אחדשה"ט וש"ת, הנה מע"כ כותב בשם כ' האקרו"ט דשם לשאול אותי בדבר עירובין שנעשו שם בעת שהייתי דר שם. ועתה נתקלקל א' מהעירובין דהיינו שנרקב העץ החלול אשר בו מונחים החוטים ומבקשים ממני שאכתוב להם אופן עשיית העירוב באשר שרוצים לתקנו מחדש. וגם באשר כי יש מפקפקים. יען כי נעשה למעלה על העץ החלול טס של ברזל וע"י כך דנים אותו לאינו ראוי לנעול, ע"כ מחכים פני לומר להם טעמי ונמוקי על מה אדני היתר העירובין הוטבעו. הנה האמת אגיד שקשה עלי עד מאד לכתוב תשובה בדבר הלכה הנוגע לכללות העדה מבלי רשות הרב מארי דאתרא. אמנם מדאגה בדבר פן לא יהי' הרב בביתו, ונתעכב ח"ו תיקון העירובין ע"כ משיב אני למ"כ השואל בדבר זה ברחמיו של הקב"ה, הנה ענין תיקון העירובין שם נעשה בשעת הדחק כשהי' מושל רשע איזה שופט שר"י ובא באמצע היום ועקר העירובין הקודמים שהי' בבחי' צורת פתח הרגילים וכמ"ש הרמ"א ז"ל בסי' שס"ג סכ"ו ע"י חבל הקשור לרחבו של מבוי ותחת החבל שני קנים גבוהים י' מכוונים תחת החבל ומצד הקהל רצו להחזיק העירובין הקודמים והתירו פסת ידם ולא עלתה לנו, וכדי לגדור הפרצה הוצרכתי לתקן העירובין באופן המוזכר בתשו' מהרי"א חאו"ח סי' צ' בד"ה אבל התיקון וכו' ובתשו' מהרמ"ש ז"ל חאו"ח סי' קע"ב. ועיין תשו' חת"ס חאו"ח סוף תשובה פ"ח לענין שעושין גאדי"ר. ועיין תשו' מאהבה חאו"ח סי' שס"ג תשו' רמ"ה. ועיין בס' חיי אדם כלל מ"ח סי' א' ויסודם ממה דקיי"ל בשו"ע סי' שס"ד ס"ב רה"ר אינו ניתרת אלא בדלתות והיא שננעלת בלילה ויש אומרים אף שאינן ננעלת אבל צריך שיהי' ראויות לנעול וכו' ואחד שעשה דלתות חשובה כולה כחצר א' וכו'. והי"א הוא שיטת הרמב"ם ז"ל:
ואופן הדלת מבואר בסי' שס"ב ס"ה דסגי ע"י עשיית חבלים או בשתי או בערב כשאין בין חבל לחבירו ג' טפחים, והחבלים משלימים עד י' טפחים והוא ממשנה שלימה עירובין ט"ז ע"ב יע"ש. וע"כ הנחתי לעשות דלתות שלימות מחוטין "שפאגאט" והחבלים אינם מרחיקים ג' טפחים עד שהשטח כולו עלה ליותר מי' טפחים ואין בה פקפוק כלל, ובכ"ז הוספתי לעשות למעלה יתידות על העץ מלמעלה כדי למשוך חוט גם מבחוץ מצד א' להצד שכנגדו וטעמי הי' כדי לצאת ידי החקירה שחקר השואל בתשו' מאהבה אם הא דאיתא בעירובין י' ע"ב הא דאריו"ח ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה וכו' אי מלבד הדלת צריך להיות ג"כ למעלה מהדלת כמו שער מצד צה"פ וכו' ואף שמסיק שם דל"צ מ"מ כיון דלא הוי בזה טרחא יתירה לעשות כן ע"כ עשיתי גם זה, בפרט שסומכין על שי' דס"ל דל"צ לנעול, ע"כ מהיות טוב לצאת ידי שי' הרי"ף ודעימי' ז"ל דס"ל דצריך לנעול בלילה, ולא מהני ראוי לנעול ומה גם דחת"ס ז"ל בתשו' סי' צ' מפ דצריך להיות היכרא בדבר כשעושין הדלת. (ולענ"ד קצת צ"ע דברי חת"ס ז"ל הללו ממ"ש בתוס' סוכה דף ז' ע"א סד"ה ואינה ניתרת וכו' אפי' דלת של קשין וכו' גבי סוכה החמירו דבעי' מחיצות ניכרות משמע דבשבת לא בעי' מחיצות ניכרות, ויש ליישב) ואולי ההיכר ניכר כ"כ ע"כ עשיתי גם למעלה בהעץ יתדות כדי שתועיל מצד צה"פ, דמהני ליש המקילין אפי' אינו סגור וכן באמת הורה לי גאון א' זה רבות בשנים בשעת הדחק. וכן הובא בס' ת' מאהבה דעת רב א' בזה, אף שרבותינו ז"ל בתשובותיהם צועקים על זה מ"מ עשיתי כנ"ל. כיון דאין היזק בדבר עכ"פ. ובתשו' מהר"מ שיק ז"ל תשו' קע"ד למד קצת זכות עליהם וכ' שגם מרן בעל חת"ס ז"ל הניח להם מנהגם בזה. ומה שכ' בתשו' מהרמ"ש הובא בלבושי מרדכי סי' ס"ה אשר ציין מע"כ למכתבו שצריך עכ"פ להיות ראוי לנעול בשבת וע"י הטס ברזל של העצים מלמעלה אין יכולים לפתח בשבת, והוי לכאו' אינו ראוי לנעול, האמת אגיד שאני תמה מניין להם זה שצריך להיות ראויות לפתוח בשבת ולנעול אותם, בשלומא התם בסי' שצ"ד קאי לענין עירובי תחומין שצריך להיות ראוי בהשמ"ש לגבי הבעלים שפיר דנים בזה אי הוי ראוי בהשמ"ש או לא יע"ש בשו"ע. משא"כ הכא שצריך רק שיהי' התיקון באופן שיהי' ראוי לנעול אבל לא דוקא שיהי' ראוי בשבת לפתוח ולנעול, ויכולים לפתחו קודם שבת. ועוד כבר מכ"ז תמוה לי הא גם בשבת ראוי הוא לפתחו ולנעלו ע"י הנכרי, חדא דלדעתי אין בזה מלאכה דאורייתא כיון שאינו הסתירה ע"מ לתקן ואם גם הי' בו חשש דאו' הא מבואר באחרונים דלצורך עירובין שרי למיעבד אפילו מלאכה דאורייתא ע"י נכרי דסמכינן על שי' בעה"ט לצורך מצוה דרבים כדאיתא בסי' רע"ו ס"ב בהגה"ה ובסי' ש"ז ס"ג. ועיין בח"א כלל ס"ב סי"א בשם תו"ש וחבל נביאים שבסי' תי"ח. וממילא בנ"ד ג"כ מותר ע"י נכרי. ובגמ' עירובין ו' ע"ב הכי אבולי דבנהרדעי דטימן עד פלגייהו בעפרא ועייל ונפיק מר שמואל ולא אמר ולא מידי וכו' כי אתי רב נחמן אמר פניוה לעפרייהו לימא קסבר ר"נ דצריך לנעול כו' ראויות לנעול וכו' משמע דצריך להיות ראוי בשבת וכו' י"ל לענ"ד התם משום דהוי איסור דאורייתא בנין ממש ולא מקרי בידו אבל היכי שאינו מחוסר רק איסור דרבנן אפשר לכו"ע מקרי ראוי ע"י נכרי. (עיין סוכה כ"ג ע"א דר"מ ס"ל מדאו' מחזי חזי וכו' ועיין שם סוכה כ"ז ע"ב דר"א ס"ל ג"כ הכי ורבנן פליגי עלי' דל"צ להיות ראוי לשבעה רק עשה סוכה לחג קאמר רחמנא וצ"ע), אמנם לענ"ד י"ל שפיר שמואל הוי ס"ל כשי' רש"י ובעה"ט ז"ל דע"י נכרי שרי' אפילו איסור דאורייתא לצורך מצוה דרבים וע"כ מקרי ראוי לנעול ור"נ הוי ס"ל כשי' רוב הפוסקים דלא שרי' באי' דאו' לעשות ע"י נכרי בשבת. והמחבר ז"ל פסק בסי' שס"ד כשיטת הסוברים דלא שרי' באי' דאורייתא ע"י נכרי ורמ"א מקיל במצוה דרבים וכו' ובפרט בזמה"ז יש להקל כיון דרוב הפוסקים קיי"ל דאין לנו בזמה"ז רה"ר גמור. ע"כ נלע"ד דשפיר יש לסמוך על העירובין הנ"ל, ובכ"ז מהיות טוב, אם תזכו לתקן ולהחזיר העטרה ליושנה לתקן בצה"פ כמו שהי' בשנים קדמוניות אשרי חלקכם מחלקכם בזה יהי' חלקי והעושה שלום כו' יעשה שלום לכם ותתברכו בחיים ובברכה ושלום כאוה"נ ונפש הדושה"ט. הק' יודא גר"וו: