אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן צא

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן צא

שו"ת זכרון יהודה - סימן צ

בתשו' חת"ס חאו"ח תשו' כ"ט חידש שההיתר שיקח הפועל מכל יורה חבית א' לא נראה חדא דאריסות דשדה ניטל שליש ורביע כדרך האריסין שמטריחים בשביל זה בשדה כזו. אבל לטרוח לבשל יורה בשביל שכר חבית א' אינו אלא הערמה בעלמא עכ"ל, ולענ"ד:

גם זה כוונת רש"י ז"ל במס' ע"ז כ"א ע"ב בד"ה אבל שדהו לנכרי כו' אמרו אריסא הוא וקיבלה עליו למחצה לשליש ולרביע ועליו מוטל לעשות וק"ל. אמנם לפום ריהטא הוי קשה לי מגמ' נדרים מ"ו ע"ב דתנן שם המודר הנאה מחבירו ויש לו שם מרחץ כו' מושכרין בעיר אם יש לו בהן תפיסת יד אסור, ושם בגמ' וכמה תפיסת יד אמר ר"נ למחצה לשליש ולרביע אבל בבציר לא, אביי אמר אפילו בבציר אסור ה"ד דשרי דמקבל בטסקא:

וכן פ' הרמב"ם ה' נדרים פ"ו הי"ב אם הניח שמעון לעצמו כל שהוא כו' וכן פ' בשו"ע יו"ד סי' רכ"א ס"ו (ובטוש"ע שלפנינו סתמא נקט יע"ש וצ"ע) ויש לתרץ במ"ש בטו"ז שם ס"ק ל"א אם אין לו בהם תפיסת יד מותר דאינו בכלל נכסיו וכשאסר נכסיו לא הי' דעתו על זה המרחץ ע"כ נראה מזה דוקא התם משום דבנדרים אזלינן בתר לשון בני אדם, אבל במק"א כגון בענין שבת דוקא למחצה כו' הוי תפיסת יד כנלע"ד:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה