זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן עט
העתק השאלה:
שוכט"ס וכו' באתי בשאלה הנחוצה לשעה ואחכה להשיב לי מיד בלי עיכוב כי דבר נחוץ הוא מאוד, בעירינו פה זה עשרים ושבע שנים נבנה בהכ"נ אולם מאז ועד עתה נתרבו יושבי העיר יותר מכפלים הי"ו ואם בנתים נבנה גם בהמ"ד בכ"ז קטן הבהכ"נ מהכיל כל ישראל הבאים להתפלל בפרט בימים טובים וקדושים ובפרט בעזרת נשים שנבנה מעיקרא במיצר ודוחק ביותר ומבלעדי זה גם תיוהא אית בי' לפי אומד דעת האומנים אינזשענירע דהיינו הגם כי הכתלים חזקים אבל כפת הביהכ"נ הנעשה נקרשים כבר נרקבים המה וכן החלונות ושאר מקומות צריכין תיקון וגם הדרך עלי עז"נ שמעיקרא לא נבנה כראוי אית בי' תיוהא ומוכרחים לתקנם ולבנותם מחדש ע"כ נמנו וגמרו רוב אנשי העיר להרחיב ולהגדיל את הבהכ"נ הנ"ל באופן שלא יצטרכו לסתור שום דופן מהבהכ"נ עצמה, רק המחיצה שבין הבהכ"נ להאכסדרה ויצטרפו האכסדרה הנקרא "פאליש" גם הקהל שטוב לביהכ"נ ע"י סתירת המחיצות הנ"ל כזה התמונה קהל שטוב "פאליש" ביהכ"נ ועי"ז יתגדל הבהכ"נ באופן מספיק לכל האנשים אולם עז"נ אשר הוא כעת למעלה ע"ג הקהל שטוב ופאליש יעשו באופן שיעמידו עמודים של ברזל בתוך בהכ"נ וע"ג למעלה בגובה ח' או עשרה מעטער ישימו קרשים משוך עד כותל בהכ"נ לרצפה ומחיצה גבוה עם סורג לצד בהכ"נ שלא יהי' יכולים להסתכל ממטה למעלה כנהוג באופן שתהי העזרת נשים לג' רוחות דרום צפון ומערב וכמו שעשו בכמה קהלות גדולות יראים במדינתינו ונפשם בשאלתם אי רשאין לעשות כן באופן הנ"ל עכ"ל השאלה:
תשובה:
שוכט"ס לכבוד ידינ"פ אהו' מחו' הרב הגאון החרוץ בנש"ק כש"ת מו"ה שלמה סופר נ"י אבדק"ק בערעגסאס יע"א:
מכתב הד"ג נ"י הגיעני ונתעכב הרבה על הבי"ד וכפי מסת הפנאי שיש לפני פה במרחץ בשגם ספרים אין אתי רק מעט מזעיר אבוא במעט דברים והי"ת יהי' עמנו ברחמי' בדבר הלכה ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי אליך נשואות עינינו ולא נבוש ולא נכלם לעולם, וענין השאלה תסתעף והי' לארבעה ראשים, א) שע"י הרחבת עזרת אנשים יסתרו המחיצה של אבנים המפסקת בין עזרת אנשים להפרוזדור הנקרא פאליש כבר הביא הב"י בשם מרדכי דבנותץ ע"מ לבנות שרי דפשטות לשונו משמע אף בנותץ ע"מ לבנות עי"ז במקום אחר ג"כ שרי, וכבר כ' בתשו' ח"ס ז"ל חאו"ח סי' כ"ג דמצד איסור נתיצת דבר מביהכ"נ וכו' מקרא דלא תעשון כן וכו' ליכא חשש איסור כלל היכי דעושין כן לצורך תיקון ממש ומכש"כ היכי דא"א בענין אחר שלדעת הד"ג נ"י הוי בנ"ד ג"כ כא"א בע"א וטעמא רבא אית ביה אשר אין לגלותו כ"א לצנועים, ומשום חשש פשיעותא ואונס ג"כ ליכא הכא כמ"כ הד"ג נ"י כיון שבלא"ה ע"י נתיצה הנ"ל לא יתבטל התמיד כלל כיון דעיקר הכותלים מד' רוחות יקומו על עמדם כעד עתה וגם במשך זמן הבנין קביעי להו מקום לתפלה ואדרבא ירויחו יותר להרחיב מקום ביהכ"נ ויקרא שמה רחובות וכ' הד"ג נ"י שבכה"ג אפשר גם הרמ"א ז"ל בסי' קנ"ב ס"א מורה דשרי לנתוץ, ובאמת פשטות דברי הרמ"א הנ"ל שאסור לנתוץ אא"כ עושה ע"מ לבנות והיינו ממרדכי פ' בה"ע יש לפרש לכאורה ע"מ לבנות אף במקום אחר כיון שעכ"פ אינו עושה הנתיצה דרך איבוד והשחתה, והטו"ז שבסי' קנ"א סק"ג שכ' בדעת הרמ"א שמתיר רק באופן למלאות אח"כ מקום הנתיצה ההיא דעתו נפלאה ממני ולדעת הטו"ז וחשש לו גם הפמ"ג שם לכאורה יש לדון לפי"ז בנ"ד אי שרי אמנם נ"ל מ"מ דאפשר דגם הטו"ז מודה בנ"ד דשרי דדוקא התם בנתיצה קצת מכותל לצורך השטענדער שלא נתעלו אבני הכותל ע"י הנתיצה דמעיקרא הי' תשמיש קדושה (כי כן דין ביהכ"נ לשי' הר"ן הידוע) ועכשיו נקרא רק תשמיש דתשמיש ע"כ בזה אסור, משא"כ בנ"ד מעיקרא מקום הכותל נתמלא מתשמיש קדושה ועכשי' יאמרו שם באותו מקום דברי קדושה גופי' אפשר גם הטו"ז מודה דשרי לנתוץ בכה"ג וכבר הביא הד"ג נ"י במכתבו מכמה תשובות שכולם הסכימו להתיר לנתוץ בלאה"כ היכי דיש צורך בזה כדי להרחיב הביהכ"נ ואין אחר דבריהם כלום רק להעדפה בעלמא כתבתי כדברים האמורים למעלה:
ב) בענין הקהל שטוב העיר הדגנ"י כיון שע"ע הי' לומדים שם תו' ברבים בכל יום אי שרי עתה לצרף גם מקום חדר הזה להרחבת הביהכ"נ אי הוי זה בכלל אין עושין מבהמ"ד ביהכ"נ והביא כהד"ג הבאה"ט סי' קנ"ב סק"ב בשם דב"ש דביהכ"נ שקובעין שם מדרש אף שעה אחת דינו כביהמ"ד אמנם הביא הד"ג בשם תשו' שב"ס שכ' שבביהמ"ד שאין לומדים שם פלפול אין נקרא ביהמ"ד הנה כ"ז שאין ספר דבר שמואל לפנינו לראות ראיותי' האיך נוכל להקל נגדו ועוד לע"ד יש להביא ראי' לשי' הדב"ש מגמ' מגילה כ"ז דקאמר שם תסתיים דריב"ל הוא דאמר מקום שמגדלין בו:
תורה דאמר ריב"ל בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד, ואי נימא שיש לחלק בין בהמ"ד שלומדים שם פלפול דוקא א"כ היכי קאמר שם ש"מ דילמא הא דפליגי אי בית גדול דרשינן ביה מקום שמגדלין בי' תורה או תפלה היינו בלא פלפול ובזה אמר ריב"ל דתפלה עדיף וזה שאמר ביהכ"נ ונותר לעשותו בהמ"ד היינו שלומדים שם בפלפול, אע"כ דאין לחלק, (ובמד"ר איכה דרשו ע"פ הנ"ל בית גדול ששם מגדלים שבחו של הקב"ה ומפ' שם שלומדים מעשה מרכבה) אמנם מטעם אחר נראה להתיר בנ"ד ע"ד שכ' בסי' קנ"ז בית שבנו ואח"כ הקדישוהו לביהכ"נ וכו' ובשע"ת סי' ק"נ סק"ג דוקא בהוברר שהוקדש אח"כ לביהכ"נ יעוי"ש וז"ל הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' תפלה וכן בתים וחצרות שהעם מתקבצין בהם לתפלה אין בהם קדושה מפני שלא קבעו אותן לתפלה בלבד וכו' משמע בהדיא אעפ"י שקבעו אותם מעיקרא גם לתפלה מ"מ כיון שלא ייחדום רק לזה בלבד אין בהם משום קדושת ביהכ"נ ובהמ"ד והכא בנ"ד לדעתי בודאי נבנה אותו חדר רק ע"ד שיתאספו שם הקהל לצרכם, ורק נתנו רשות לבעלי תורה שילמדו שם אבל לא שהקדישוהו לכך וממילא בכה"ג ודאי אין לו דין קדושת בהמ"ד,:
ג) בענין הפרוזדור הנקרא פאכיש שאין כאן מקום לדון עלי' דפשיטא דמצוה להעלותו לקדושה לצרפו לגוף בהכ"נ הקדושה אמנם לא יגרע מצדיק עינו בודאי רק בתנאי זה שישאר עכ"פ מקום אחר באופן שיוכלו לעשות פרוזדור אחר לבוא לביהכ"נ דאתי' לי' בב"ח סי' צ' מירושלמי דיליף לי' מקרא דאשרי אדם כו' לשקוד על דלתותי יום יום שצריך שיהי' שני פתחים קודם הכנסו בביהכ"נ, והח"ס ז"ל בתשו' כ"ב העלה לדינא דצריך להיות פתח הפרוזדור בצפון או בדרום כאשר כן הי' בביהכ"נ שבעירכם: ד) בענין הנוגע לעזרת נשים לעשותה מעתה באוירו של חלק גדול מעזרת אנשים וכהד"ג האריך במכתבו שאין בו איסור מצד הורדתו מקדושה חמורה לקדושה קלה והביא כן מתשו' ד"ח, בכ"ז בנ"ד שאני צריך לחשוב מחשבות אם אין בו משום לא תסג גבול עולם מצד ב' אופנים ולשנות ממנהג אבותינו בפרט בבהכ"נ שנשאר על עמדו ועתה ישנו בו שיהי' תבנית עז"נ באופן אחר ממה שהי' מקודם ועוד יש בה לענ"ד חשש קצת לאותן אנשים שיש להם מקומות בעזרת אנשים באותן חלק שעתה יבנו ע"ג עז"נ ודעתו שיש לומר בזה שיתרצו האנשים ההם ויפייסום באיזה אופן. אבל א"כ האמת כל עיקר אינו מבין אם הצורך רק להרחיב העז"נ כאשר כ' הדר"ג נ"י כי קטן מהכיל לכל הבאים בחצרות בית ה' הלא יכולין להרחיב בביהכ"נ העז"נ לצד מזרח בתבנית שהי' מקודם ורק ירחיבו לצד פנים ויפייסום להבע"ב היושבים שם שיהיו עתה תחת עליית עז"נ כמובן. ואפשר עוד חשש קטן בהרחבת העז"נ יהי' ההבל בעזרת אנשים גדול יותר ממה שהי' מקודם וגם שמיעת קול הדורש ומוכיח לעם יתמעט עי"ז וראה עד היכן חששו רבותינו ז"ל הובא בשע"ת קנ"ג סק"ב בשם הנוב"י ז"ל שהזהיר מלעשן בבהכ"נ שעי"ז יושחרו כתב השמות שעל הכותלים ויהי' בו מצד מחיקת השם ח"ו, ואני רואה הד"ג בעצמו בחלה נפשו מהתחדשות לשנות העז"נ ממה שהי' בכ"ז רוצה להסכים בשינוי הנ"ל מטעם אשר עמדו המסור ללב ירא ה' ויהי' בזה בכלל ברוך אשר יקים, ובזה היוכל אוכל דבר מאומה, מי כהחכם הד"ג נ"י היודע בזה הענין על אמתתו ואיני משיג מה יהי' כ"כ הפסד אם יסתרו כותל מערבי וירחיבו שם במקום כמו שירצו. וה"א אבותיו יהי' בעזרו ברחמיו וחסדיו הגדולים ובזכות אבות הצבור כדתנן וכל העוסקים עם הצבור וכו' שזכות אבותם מסייעתם ככל פירושים דשם ויזכה להיות לאוי"ט מונקיימי התורה כאו"נ ונפש מחותנו הדוש"ת באהבה רבה, הק' יודא גר"וו: