זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן עג
פה בקרית חוצות אין מי שרוצה לומר קדיש יתום אחר עלינו, וברמ"א סי' קל"ב באו"ח ואומרים קדיש יתום אחר עלינו וע"כ רע עלי המעשה שמסיימים התפלה ואין מי שאומר קדיש אחריו. ודכירנא כשזכיתי ללמוד בישיבת מרן הכ"ס זללה"ה זי"ע ועכ"י ועשו מנין בביתו ולא הי' מי שיאמר קדיש ובכ"ז לא סיימו התפלה מעולם בלא קדיש, ואם לא אמר אחד מאנשי המנין אמר הוא ז"ל בעצמו, וגם במנהג אשכנזים שאומרים שיר של יום אחר עלינו ואח"כ שיר מזמור לאסף מעולם לא סיימו בלא קדיש שאחריו וגם בזה אם לא אמר אחד מאנשים דשם הוא בעצמו אמר, ומסתמא ראה כן מאביו ומצרן הח"ס ז"ל. אמנם פה במרחץ שאין מי שיאמרנו רק מי שיש לו או"א ולא רצה לומר קדיש זה כי המנהג שמקפידים האבות ע"ז. ובאמת איתא בשו"ע סי' קל"ב בהגה"ה שם ואפילו אין יתום בביהכ"נ ואומר אותו מי שאין לו או"א, ואפילו מי שיש לו או"א יכול לאמרו אם אין אביו ואמו מקפידין עכ"ל. הנה מלשון זה לכאורה משמע בשידוע שאין מקפידין אז יוכל לאמרו, אבל מסתמא לא יאמרנו וביו"ד סי' שע"ו סעיף ד' כ' הרמ"א ז"ל ונהגו לומר קדיש על האם אע"פ שהאב חי עדיין אינו בידו למחות שלא יאמר קדיש אחר האם וכ' שם בפ"ת בשם תשו' אבן שוהם משמע דאם שניהם חיים לא יאמר קדיש ע"כ ר"ל באם מוחין דוקא דהא בזה מיירי הרמ"א משמע הא סתמא יכולין לאמרו, וק'. ולענ"ד אולי יש לומר דבאו"ח מיירי באם יש אחר שיאמרנו אז גם סתמא לא יאמרנו, אבל אם בליכא אחר שיאמרנו אז בסתמא יאמר גם מי שיש לו או"א, וטעם הדבר יש לומר דהא אין ספק מוציא מידי וודאי דכל ענין קדיש יוצא מקרא דונקדשתי בתוך בנ"י בעשרה וכשיאמר מקיים מצות ונקדשתי ובשאו"א מקפידים איכא בי' משום מורא או"א ובסתמא איכא רק ס' מצות מורא או"א, ובאמת גם בליכא אחר שיאמרו אם גם או"א מקפידין טעמא בעי למה יכולין להקפיד כיון שאמירת הקדיש הוא מונקדשתי בתוך בנ"י, והי' מקום לומר דרמ"א ז"ל איירי דוקא באיכא אחר, ואפשר לומר אם מקפידים הוי עי"ז כדואגים וכרוע מזלי' עי"ז וחמירא סכנתא ואיכא בי' משום ונשמרתם מאד לנפשותיכם כנ"ל, עכ"פ קדיש דרבנן הביא בש"ת שם בשם ת' אבן שוהם דבזה וודאי יוכל לאמרו אף מי שיש לו או"א ובכ"ז גם בזה יש לומר דאם יש מי שאין לו או"א מוטב שיאמרנו הוא ורק בליכא מי שאין לו או"א יאמרנו אף מי שיש לו, וחיים ושלום על רבנן ותלמידיהון אמן: