אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן סז

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן סז

שו"ת זכרון יהודה - סימן סו

בין המצרים ירחם הי"ת על קדושי העדרים, אשר בד' כנפות הארץ נפזרים, וילקטו אחד אחד בזכות הרבים ובתוכם כבוד התלמיד החביב ה"ה הרבני המופלג בתורה יראת ה' טהורה חו"ש וריח לו כלבנון כש"ת מו"ה מנחם מענדיל וואלדמאנן נ"י אבן יקרה בק"ק ביסטריטץ יע"א:

ב) וע"ד אשר כתבת מענין התפלה אם אתם עושים כראוי להתקבץ במנין מיוחד בבית מיוחד כדי להתפלל בהבנה יתירה בערבי שבתות, הנה בענין כזה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומה אוכל לומר בזה דבר כיון שאינו יודע טוב מעמד המקום על בוריו, אף שבאמת הביא המג"א ס"ס קנ"ג בה' ביהכנ"ס משם הריב"ש ז"ל המעכב לבנות ביהכנ"ס אפי' יש ביהכנ"ס אחרת בעיר מונע הרבים מלעשות מצוה, ושם בסעיף י"ז מי שהי' בביתו ביהכנ"ס ימים רבים אין הצבור רשאי לשנותו הביא המג"א ונראב"ח די"א שאם מקצת רוצין להתפלל במקום אחר רשאין כו'. ונראה דכ"ז דפליגו בזה היינו דוקא באם יכולין להתפלל כ"כ בכוונה בזה הביהכנ"ס הכללית כמו במקום אחר, אבל אם יודעים בנפשם שבמק"א יתפללו יותר בכוונה, יהי' מאיזה טעם שיהי' פשיטא מילתא שיכולים להתקבץ למק"א לתפלה בציבור, ומצוה קעבדי בפרט במצות תפלה דבלבא תלי', ואחז"ל ע"פ ולעבדו, איזה עבודה שבלב, הוי אומר זו תפלה, והח"א כתב בהדי' אם מתיירא שבביהכנ"ס ימצאו שם חברים המלעיגים עליו או המדברים בביהכ"נ שעי"ז יבטלהו בתפלתו רשאי להתפלל גם ביחיד, ובשו"ע או"ח סי' צ"ח ס"ז לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו וכו' והגם שהמחבר גופא כתב שם ועכשיו אין אנו נזהרים בכ"ז מפני שאין אנו מתכוונים כ"כ בתפלה, היינו דוקא לענין זה כגון הבא מן הדרך וכדומה היינו מטעם שאין מבטלין לגמרי התפלה משו"ה, אבל היכי שיכול להתפלל במק"א אשר שם יהי' ביכולתו להתפלל בכוונה בודאי רשאי ומחוייב לעשות פעולות צדק לחיים ואנו שכמעט לא נשאר לנו רק מצות תפלה ברבים והוא שעומדת לנו להתקרב לאבינו שבשמים יתב' ולקדש שמו יתברך ברבים לקיים וקדשתו כל שיכולה להיות בטהרה יתירה ובכוונה יתירה עולה לנ"ר לפניו יתב"ש להתקבל לריח ניחוח, אבל עכ"פ ח"ו לא בשום אביזרייהו דמחלוקת רק הכל בשלום ובמישור ובענות צדק וסתמא תנן כל המקיים את התורה מעוני, ר"ל או מעוני הדעת, או מעוני המניעות, סופו להתקיים מעושר, והשי"ת יהי' עמכם ויתקדש ש"ש על ידכם מעתה ועד עולם אס"ו:

ומה שאתה חושש בזה משום קדושת ביהמ"ד קבוע ושייך שם ג"כ ברוב עם הדרת מלך, הנה המג"א סי' צ' ס"ק ל"ב כתב דביהמ"ד עדיף שאין לבטל לימודו מפני התפלה כו', והק' דבסי' צ"ח סי"ד אמרינן דמבטלין ביהמ"ד משום ברוב עם כו', ותי' בדוחק דשאני התם דהוי רק שעה מועטת, ואני בער ולא מבין קו' המג"א די"ל דהכא איכא תרתי קדושת ביהמ"ד דעדיף, וביטול תורה ותרתי לא עבדינן לבטלם מפני ברוב עם, משא"כ לקמן דיתבי בהדדי בביהמ"ד, ורק משום ביטול ת"ת בזה אמר שם דעדיף משום ברוב עם, והנה בענין שלכם דהוי תרתי לכאורה קדושת ביהמ"ד וברוב עם, ולכאורה אין מבטל בכ"ז במקומי אני עומד דכ"ז בשוין שני המקומות שיכולין לכוין הכא כמו הכא, אבל בשיכולין לכוין יותר וגם הוא סייג וגדר לענינים אחרים, לדעתי בזה בודאי אין חכמה ואין תבונה, כיון שהתורה תלי' כל מצות התפלה בכוונה שבלב כנלע"ד:

ג) וע"ד הלימוד של תשב"ר, אם תשלחו הבנים ללמוד אצל מלמדים המתרגמים המקרא בלשון צחות שמדברים בה אוה"ע יען שבזה מבינים:

יותר המקרא, או שלא לשנות, מה אומר ומה אדבר, וקרא אמר אם לא תדעי לך צאי כך בעקבי הצאן פירש"י הסתכלי בפסיעות שפסעו אבותיך צא ולמד מה בלימוד הגמ' הק' שהוא שורש ויסוד הלכה שבודאי צריך ללמדה על בורי' ואחז"ל בפר"א בן חמש למקרא, בן חמש עשרה לגמרא, והטעם למען ידע ויבין דקדוק לשון המקרא על בורי' וידע כל מוצאי הלימוד וידע כל השיתא סדרי משנה כדי להקשות ממקום למקום ולתרץ בזה הגמרא שעי"ז יצא מקור ההלכה בכ"ז ראו הדורות שלפנינו שלא להחזיק בדורותינו בסדר לימוד הזה מפני עת לעשות כו', עיין בחת"ס עה"ת בדרשה הנפלאה והקדושה בפ' בשלח הפוך בה והפוך בה, מכש"כ בענין תרגום המקרא שאדרבה ע"י התרגום אשכנזית שמיוחד ומתוקן ממקור משחת ומעין כרפש בוודאי לא יעזוב הדרך של אבותינו ז"ל ללמדה בפירוש רש"י ז"ל בלשון הרגיל אצל היראים שבמדינה, ומה שאתה אומר שעי"ז שיתרגל בלשון האוה"ע יבין יותר בשום שכל ויבין במקרא, בושני מדבריך הלא אדרבה ע"י התרגום הזה יופסק עיקר פירושי של רבותינו הק' ז"ל במדרש וגמרא, כי התרגום של אלו הלומדים הלועזים בלשון לאומים מיוסד רק לתרגם המלה ולא הענין ומתרגמים רק עפ"י הפשט, ועי"ז ח"ו יעקור דרשת חז"ל וכשנכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך הי' חושך בעולם ג' ימים. וגזרו ביום ההוא תענית צדיקים לדורות כדאיתא באו"ח סי' תק"פ. ומרן הק' החת"ס ז"ל הי' דרכו לדרוש ביום ההוא ברבים בכל שנה לעורר לילך בדרכי אבותינו הצ' ע"ה. ומהאמור תבין את אשר לפניך, אבל עכ"פ להזהיר שילמוד בלשון יהדות כדי שיבינו הבנים במקרא המשך התיבות, וענין המקרא, וחלילה לך לעורר מדנים, והשי"ת יורינו דרך זה לילך והמעשה אשר נעשה לקיים בנו אין פרץ כו' אדרבא יתקדש ש"ש ע"י לאיט"א בכ"י אס"ו. א"ד רבך הדו"ש וטובך באה"ר ובשלום כל תלמידינו דשם המצפה לישועה ולגאולה קרובה ברחמיו יתברך. הק' יודא גרי"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה