אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן מד

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן מד

שו"ת זכרון יהודה - סימן מג

שיל"ת, סאטמאר יום ה' י"ג אדר התרע"א לפ"ק. רב שלום וברכה לאורך ימים ושנים טובים לכבוד אדו' י"נ תלמיד חביב דרב המאה"ג ותיק וחסיד כש"ת מו"ה אברהם שלום ירוחם פר"מ נ"י מו"צ בק"ק טאשנאד יע"א: מ"ק קבלתי בעתו ולפי שעה נמנעתי מלהשיב כידוע לרמע"כ וכיון דאידחי אידחי, ועתה לקחתי מועד להשיב עכ"פ במקצת מפני כבוד התורה ומפני כבוד הצבור, לפמש"כ רומ"כ שמו הצבור פניהם עלי ההדיוט, להגיד להם דעתי בענין הנורא אשר קרה להם ר"ל בביהמ"ד שלכם שאחזה אש סביבות הארון הקודש ונשרפו בעוה"ר שני ס"ת, וגם שאר חפצי קודש, כמה זוגות תפלין וסידורים וטלתים מצוייצים אוי לעינים שכך היו רואות ואו לאזנים שכך שומעות, צדיק ה' בכל דרכיו, ולפי מה שכ' כבר הצדיקו הצבור עליהם את הדין, ובאת אתה וכל בעלי החברה הק' וקראתם כל תהלים בציבור בביהמ"ד ביום צום ובוידוי ופשפוש מעשים, וגם כל העם נדרו לבדק הבית ולכתיבת ס"ת ושאר תיקונים יהי' נא לרצון לפני הית"ב כל הרהורי תשובה ותערב עליו ית"ב עתירותיכם כעולה וכקרבן ומעשה ידיכם כוננהו:

הנה בעיקר דין דס"ת שנשרף לא נמצא בשו"ע יותר רק שחייב לקרוע עליו ודוקא ששורפין אותו בגרוע וכמעשה שהי' ומבואר בפוסקים והאריך בתשו' ח"צ סי' י"ז ובשבו"י ח"א סי' פ"ד דדוקא הרואה ס"ת שנשרף בכח אדם אפי' ע"י נכרי כדאי' בש"ך, אבל שומע ולא ראה או נשרף באונס אינו קורע, ואני בעניי כוונתי לדעתם והיי' מדאי' במו"ק דף כ"ו ע"א ת"ר ס"ת שנשרף מנ"ל דכתיב וכו' והיי' דכתיב לא פחדו ולא קרעו כו' מכלל דבעי למקרע, ובשבת דף ק"ה ע"ב פירש"י ז"ל ד"ה ס"ת שנשרף הרואה ס"ת שנשרף וכן הוא הלשון בטוש"ע יו"ד סי' ש"מ, אבל באופן נ"ד לכאורה פטור מקריעה:

ומתענית לכאורה לא מוזכר, והראי' גדולה דבקרא דירמי' הנ"ל שאמר להוכיח אותם ולא פחדו ולא קרעו וכו' המלך וכל עבדיו, ומזה הוכיח בגמ' מ"ק הנ"ל מכלל דבעי למקרע, וק' למה לא כתיב שלא התענו אם הוי בעי להתענות, אע"כ ל"ב התענות, ועדיין נאמר אפי' רק מדאורייתא לא בעי, אבל מדרבנן בעי להתענות, אמנם מדבתשו' חכ"צ ושבו"י לא שאל השבו"י מח"צ כלל אודות תענית, וע"כ א' מתרי או דתענית הוי לי' פשיטא דבעי להתענות, וזה קשה מאד יען דלא נזכר בשום מקום בפוסקים אע"כ להיפך דפשיטא להו שאי"צ להתענות:

ומ"מ מדבעיני העולם הדבר פשוט להתענות, הי' אפשר מקום לענ"ד לומר דאיתא באו"ח סי' תק"פ אלו הם שרשאי להתענות בהם וכו' ובטור כתב בלשון כ' בה"ג אלו הימים שמתענין בהם מן התורה (וכ' הב"י אעפ"י דתקנת חכמים הוא מ"מ קרו להו מן התורה לומר שיש ליזהר בהו כמו בשל תורה) וקחשיב שם בכ"ח בכסליו שרף יהויקם את המגילה אשר כתב ברוך מפי ירמי' ע"כ ומסתבר:

כמו שאנו ילפינן בגמ' מו"ק הנ"ל דכל שאר ס"ת ראוי לקרוע על שריפתו ח"ו כמו שהקרא הוכיח שם במגילת ברוך וכו' שהי' ראוי להם לקרוע, ואף שהי' שם רק מגילה א'. כ"כ ראוי לנו ללמוד משם כמו דשם קבעו תענית על שריפת המגילה, כ"כ עכ"פ ראוי לקבוע תענית לשעה על שריפת ס"ת ח"ו, ולענ"ד הדבר נכון בסד"ש:

ואמנם אי משו"ה הי' סגי בתענית יום א' דהא דיו לבא מה"ד להיות כנידון, ברם בתשו' ד"ח ח"א חיו"ד סי' נ"ט כ' סמך להתענות בזמן מקרה הנ"ל ר"ל מגמ' תענית מוציאין תיבה לרחובה של עיר וכו' כלי צנוע הי"ל ונתבזה בעונותינו הרי שעונות גורמים לבזיון התורה ואם נקרה סיבה ח"ו לבזיון התורה ודאי מחמת חטא אנשי אותה העיר וכו' וע"כ כ' שם לגזור תענית על אותן אנשי ביהכ"נ בה"ב, ומסתבר כוותי' דהא גם בסי' תצ"ב באו"ח קיי"ל להתענות בה"ב בשביל ספק עבירות שעשו באפשר ע"י משתה ושמחה, ועוד ראי' לומר בזה ג"כ דיו לבהמ"ד להיות כנידון דגם שם בתענית גשמים גזרו לכתחלה רק תענית בה"ב, אמנם באמת צריך עיון דהא שם בתענית גשמים לא הוציאו הכלי צנוע רק בתעניות האחרונים שגזרו שבע תעניות על הצבור, וכמסקנת הגמ' שם ט"ו ע"ב אר"פ כי תנן נמי מתניתין ארבע אחרונות תנן. וא"כ הי' ראוי לכאורה גם הכא להתענות שבע תעניות. וע"כ אם כבר התענו הצבור של ביהמ"ד שלכם ג' תעניות א"צ עוד ואם לא התענו רק תענית א' יתענו בער"ח אדר ב' דהיינו יום ה, פקודי מקודם ועוד בז' אדר דהיינו א' פ' צו הבעל"ט, והוא רחום יכפר בעד כל הקהל ועכ"פ אם קשה עליהם התעניות יש לעשות כמ"ש המג"א בסי' תק"פ מי שאינו יכול להתענות בבו"ה וכו' עכ"פ יתפלל ב' וה' על דברים הללו וע"כ יתפללו עכ"פ בב' ימים הנ"ל באמירת תהלים כלו, ויעלה לרצון לפני הית"ב השומע מפלת כל פה:

ועיין בתשו' אמרי אש חאו"ח סי' ו' מה שדחה דברי השואל שרצה לדמות זה להא דברכת השם, וכ' שאינו נראה כלל דשם הוא חייב במזיד סקילה כו' והיינו בעובדא דידי' בנפילה לארץ, אמנם בנ"ד שח"ו על כל מחיקת השם שבו שצריך לעשות תשובה ועל שגרם לעבור על ל"ת כן כו' אפשר בזה יש לדמות להתם:

ולתיקון יקבלו עליהם א') ליזהר מעתה ביותר להיות מכבד את התורה, שלא לשוח שיחה בטילה בשעת קריאת התורה ח"ו ותהיינה אזניכם קשובות לקול הקורא:

הב') שבכל עש"ק יהי' הקורא מגיה פרשת השבוע בספר אשר מתוכו יקרא למחר בש"ק בפרשה, למען לא יבוא הס"ת בשום פעם לידי בושה וכדאיתא התעוררת לזה בספרים:

הג') ראוי להשתדל שיקראו לשם סופר סת"ם אשר יכך לבתי בני ישראל שם לבדוק כל המזוזות, ואם אפשר גם כל התפלין והתשלומין בעד זה הסופר יבוא מקופה כללית אשר ינדבו לתוכה הבע"ב איש כנדבת לבו:

והכבוד היותר גדול אשר יכבדו את התורה במה שימסרו נפשם ליתן את בניהם תחת עולה של תורה הקדושה המתוקה והנחמדה ובזה יזכו לאורך ועושר וכבוד ועז"נ אם שמור תשמרון אם רוצים להשמר צריכים הם לעשות שמירה לתורה ואז עאכו"כ שישמרם הרבון העולמים כיר"א:

ומכל דבריך במכתביך זה נהנתי תלית"ב והקב"ה יעזור לך עד"כשהגב"ה לעשות חיל בישראל כנפשך ונפש או"נ. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה