אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן כז

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן כז

שו"ת זכרון יהודה - סימן כו

בשו"ע או"ח סי' פ"ח ואח"כ בטלו אותה התקנה, והנה אמרו בגמ' ברכות אר' ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה, וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו, ובירושלמי מפרש לה אר"י, יאריך ימים בטובה, מקילין בה לרחוץ במים שאובים מחמירין בה לטבול במים חיים עכ"ל, כתבתי זה משום הא דכ' מג"א כאן סק"א ומ' סאה שאובים כשרים לטבילה זו, ומירושלמי הנ"ל מבואר שהעושה זה נקרא ממקילין בה: ואגב אכתוב מה שנראה לפ' שם בירושלמי מקודם זה ר' יעקב כו' בשם ריב"ל אין קרי אלא מתשה"מ ופריך תמן תנינן יוהכ"פ אסור כו' בששימש ושכח, ואח"כ פריך והתנא מעשה בר' יוסי בן חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכפורים אית לך מימר על אותו גוף קדוש בשוכח, וכן איתא בירושלמי ר"פ יהכ"פ, ומפרשים אותו בקה"ע ופ"מ דהקו' דעל גוף קדוש לא שייך לומר ששכח לטבול לתה"מ, ואני העני הי' נ"ל דלפי פירושם אין תירוץ על קושיא זאת וניחא להו לפרש כן משום דנראה מדברי הרמב"ם ושו"ע דפסקו כמ"ד דלכל טומאה גזרו רחיצה ודלא כריב"ל, אמנם לענ"ד אין משמעות הלשון שבירושלמי כן דתיקום בקושיא, אמנם הפי' לענ"ד פשוט דכמו דפריך שם על ריב"ל ממתני' עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביוהכ"פ, ותי' בששימש ושכח לטבול כ"כ פריך אא"כ מריב"ל שטבל בצנעה וע"כ לא עבר ח"ו על איסור:

תה"מ וע"כ הי' רק קרי לאונס ומ"מ טבל, ותי' ע"כ צריך לן לדחוקי על גוף קדוש כזה דבודאי ביום קדוש בפרט בוודאי הי' רק בקדושה ולא ראה ח"ו קרי לאונסו, ורק ע"כ תוקמי' בשוכח שהי' משמש קודם יוהכ"פ תשמיש מצוה ושכח לטבול מחמת טרדת היום, כנלע"ד, ואגב אכתוב שהי' קשה לי על הירושלמי הנ"ל ביומא רפ"ח הובא בתוס' רעק"א על המשניות מאי פריך ממתני' דקחשוב דיוהכ"פ אסור בתשה"מ דפריך אפי חמי ברחיצה הוא דאסור בתה"מ לא כש"כ תפתור במקום שאין טובלין או קודם התקנה, וק"ל מאי פריך דילמא מתני' מיירי מסוף היום באופן שלא יבוא חיוב הטבילה עד הלילה, והי' נראה לתרץ לכאורה עפמ"ש בתורעק"א הכא על המשניות מהגאון מהר"י אלכסנדר ז"ל שכ' להכריח מכח קו' הירושלמי הנ"ל כשיטת הסוברים דהנך ה' עינויין לא דאו' דאל"כ ליתא לקושי' הירושלמי דהא מצד מניעת הטבילה הוא רק דרבנן ומצד תשמיש הוא דאורייתא עכ"ד, ולפי"ז מתו' גם קושייתו הנ"ל דכיון דאיסור תה"מ ביוהכ"פ לפי"ז הוא רק דרבנן ע"כ לא קאי ביום דביום בלא"ה אסור לשמש המטה מדרבנן ואולי גם מדברי קבלה כאז"ל במגילה ע"פ בערב היא באה כו' שאותו רשע ג"כ לא שימש ביום, אמנם לענ"ד ק' טובא לפ' דהמקשן הי' סבור דאיסור תשה"מ ביוכ"פ הוא רק דרבנן דא"כ מאי פריך לגמרי די"ל דאי מצד איסור רחיצה דרבנן סד"א דבמקום מצוה לטבול לקריו לא גזרו וקמ"ל מתני' דלא כן, ועדיין קו' מהרח"א ז"ל במקומה עומדת לענ"ד וצ"ע והיתב' יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו לאיוש"ט בכי"א, כ' שבט תרס"ב לפ"ק. הק' יודא גר"וו:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה