אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן ה

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן ה

שו"ת זכרון יהודה - סימן ד

בעזהי"ת:

שוכט"ס לכבוד נכד א"ח התלמיד החשוב ה"ד הרב הגדול החו"ב מו"ה משה קרוים נ"י רב בעיר באדען יע"א מדינה שוויץ:

אחדשה"ט פר"מ מכתבך קבלתי לנכון וע"ד אשר כבודך רוצה לצרף גם אותי על פתגם דכא דמי שאינו מניח תפילין בשעת ק"ש ותפלה בשחרית ועובר עבירה זו ביד רמה:

ברבי' לבטל מצות תפילין אין לצרפו למנין עשרה לצורך דבר קדושה הנה בשו"ע סי' נ"ה סעי' י"א אי' עבריין שעבר על גזיר' ציבור או שעבר עבירה אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה ותחילת דברי המחבר מספר המנהיג שבב"י וסוף דברי המחבר יוצא מתשוב' הרשב"א ז"ל עב"י ולכאורה צריך טעם למה תלי' אם נידוהו אם לא וחפשתי ולא מצאתי ונלע"ד דכ"ז שלא נידוהו על עבירה מסתמא הב"ד לא מצאוהו לעובר במזיד וכו' מעתה בזמה"ז דאין אנו מנדין במדינתינו ראוי שכל עבירה שידענו בה שאם הי' יד של ישראל תקיפה הי' מנדין אותו ונמי' הדר דינו שלא לצרפו למנין עשרה והכה פשיטא מילתא שמי שאינו מניח תפילין ביד רמה דמנדין כיון שהוא מכלל פורשין מן הצבור שמנאוהו רז"ל במס' ר"ה דף י"ד בין המינין והאפקורסין וגם שאמרו רז"ל ברכות י"ד ע"ב ארא"ח הרוצה לקבל עומ"ש יניח תפילין וכו' ואמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר ומבטל בכ"י שמונה ממ"ע בפרהסי' ועובר על מ"ע ול"ת שאל וגו' לא תסור וגם עבירה דח"ה כמו שאמרינן כגון אנא אי מסיגנא ד"א בלא תפילין כו' ש"מ דגם במ"ע שייך ח"ה ואם לכבוד עצמו מותר לתלמיד חכם לנדות בשביל כבוד שמים כהאי לכש"כ, ומכש"כ משום מיגדר מילתא כדי שישמעו העם וייראו ולא ילמדו אחרים ח"ו לעשות כמעשיהו פשיטא מילתא ומחוייבים הי' לנדות כ"ז שהי' בי"ד של ישראל תקיפה והי' דינו שאין נמנה למנין עשרה מוני' השתא דאין מנדין עכ"פ זיל בתר טעמא וראוי ומחוייב שלא למנותו למנין עשרה והריני מצטרף לאותן הרבנים הגדולים שהסכימו עמך שלא לצרף למנין עשרה ח"ו למי שמבטל מצות תפילין בפרהסיא ביד רמה ומה שהארכת בזה לענין אי אומר להכעיס גם במ"ע דינו כמו בל"ת ופליגו בו הבעלי תריסין וכמ"ש במכתבך לדעתי אי"צ להאריך בזה לנדון דידן עכ"פ בהעברה בעלמא הי' נראה לי דגם מפירש"י ז"ל בחולין דף ד' ע"ב אין ראי' שמנגד לזה, (עיין כ"מ פ"ד מהשח"י הי"ד) והובא בפרמ"ג שהבאת בסי' כ"ז באו"ח ולענ"ד י"ל דהנה זה שמומר להכעיס נעשה מומר גם בפ"א לא נמצא זה רק בש"ך יו"ד סי' ב' אות י"ז בשם יש"ש סי' ו' וביש"ש בפנים לא הראה מקור לזה והי' נלע"ד לולא דמסתפינא דרש"י ז"ל אפשר הי' ס"ל דמומר להכעיס אינו גרוע ממומר לחלל שבתות וע"ז דלא סגי בפ"א, והנה הכא אפילו כשאינו עושה לתיאבן ר"ל שלא לצער א"ע, עכ"פ זה הוא רק פ"א ולזה [לא] נקרא מומר לכהת"כ בפ"א, ע"כ פירש"י ז"ל שהי' מבעט במצוה זו באופן דגם רש"י ז"ל ס"ל ככל שאר פוסקים דגם במ"ע שייך מומר להכעיס רק הכא שאני מטעם הנ"ל עכ"פ לענין הלכה למעשה אין דבר חוצץ בינינו והריני מצטרף להלכה הנ"ל כמ"ש והי"ת יזכה אותך לעשות חיל מתורה ומצות ולהיות מגודרי גדר, ולעשות פעלים לתורה ברבים כמו שנצטוינו בצוואת אותו זקן מרן זקינך ח"ז בעל ח"ס זלל"ה זי"ע ועכ"י כאו"נ ונפש אוה"נ מחו' החותם כוח"ט לך ולכל יו"ח בר"ה הבעל"ט בכי"א:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה