יוֹם כ''ט [29] לַחֹדֶשׁ
אָחִי, זְכֹר חַסְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ בְּכָל רֶגַע, וְהִתְפַּלֵּל וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו בְּלֵב טוֹב וְנִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְאַל תִּמְסֹר עַצְמְךָ לְיַד יִצְרְךָ הָרַע, אֶלָּא לְיַד יִצְרְךָ הַטּוֹב – כִּי הוּא יַרְאֶה לְךָ דֶּרֶךְ יָשָׁר. אֲבָל יֵצֶר הַשֵּׁנִי הוּא כְּסִיל, כְּמַאֲמַר: "לֵב חָכָם – לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל – לִשְׂמֹאלוֹ", וְהוּא אוֹיֵב לְנַפְשְׁךָ מִנְּעוּרֶיךָ. אֶלָּא הִתְלַהֵב בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ בְּרמ"ח אֵיבָרֶיךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ, "הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ". וּבְכָל יוֹם זְכֹר מִקְרֵה הַזְּמַן אֲשֶׁר רָאִיתָ בְּזוּלָתֶךָ, וְתֵן לָאֵל תְּהִלָּתֶךָ – שֶׁהִצִּילְךָ מִכָּל קוֹרוֹת זְמַנֶּיךָ, שֶׁכָּל אָדָם הוּא תַּחַת הַמִּקְרֶה וְאֵין לוֹ בָּעוֹלָם כִּי אִם רֶגַע אֲשֶׁר הוּא בּוֹ, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם שֶׁאָמַר: 'מַה שֶּׁעָבַר – כְּאַיִן, וּמַה שֶּׁעָתִיד – עֲדַיִן, וּמַה שֶּׁהֹוֶה – כְּהֶרֶף עַיִן'. לֵךְ אֶל הַשּׁוּעָל וְשִׂים לִבְּךָ: כְּמוֹ שֶׁנִּכְנַס – כֵּן יָצָא, כִּדְאִיתָא בַּסֵּפֶר 'מָסֹרֶת הַבְּרִית': מָשָׁל לְשׁוּעָל אֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, וְהָיָה רָעֵב מְאֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹל. לְיָמִים, רָאָה פַּרְדֵּס אֶחָד נָאֶה מְאֹד וְחוֹמוֹתָיו גְּבוֹהוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, וְלֹא מָצָא בּוֹ פֶּתַח אֶלָּא חוֹר קָטָן. מֶה עָשָׂה? הִתְעַנָּה אוֹתוֹ שׁוּעָל כַּמָּה יָמִים עַד שֶׁנֶּחֱלַשׁ וְהָיָה כָּחוּשׁ מְאֹד, וְנִכְנַס בְּאוֹתוֹ פַּרְדֵּס - בַּחוֹר הַהוּא, וְלֹא מָצָא שָׁם בַּעַל הַפַּרְדֵּס. אָכַל וְהִשְׁחִית כַּמָּה מִינֵי פֵּרוֹת, וְנַעֲשָׂה שָׁמֵן מְאֹד. לְיָמִים נָתַן דַּעְתּוֹ: אִם יָבוֹא בַּעַל הַפַּרְדֵּס – יַעֲשֶׂה בִּי נְקָמוֹת. בָּא לָצֵאת מִן הַחוֹר, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת. הִתְעַנָּה כַּמָּה יָמִים עַד שֶׁנִּהְיָה כָּחוּשׁ וְרָזֶה כְּבַתְּחִלָּה, וְיָצָא מִן הַחוֹר הַהוּא. כָּךְ הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אִיּוֹב: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי" וגו', הֲפֹךְ בַּמָּשָׁל הַזֶּה וַהֲפֹךְ בּוֹ – כִּי הַכֹּל בּוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וְיִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
סוף הספר