אור ברסלב
זכרון טוב -מוסר לימי החודש יוֹם כ''ב [22] לַחֹדֶשׁ

זכרון טוב -מוסר לימי החודש

יוֹם כ''ב [22] לַחֹדֶשׁ

יוֹם כ''א [21] לַחֹדֶשׁ

אָחִי, הִשָּׁמֵר בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל יַטִּיל אָדָם אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ'. וְדַע בֶּאֱמֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם רֹגֶז וְכַעַס – שָׁם הַמַּזִּיקִין מוּכָנִים לְהַזִּיק. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ מִכָּל רַע, וּבִפְרָט – הַמַּכֶּה בְּכַעַס, מַכַּת מַגֵּפָה מִתְדַבֶּקֶת עִם הַמַּכָּה הַהִיא. וְלָכֵן כָּל אָדָם יִהְיֶה מוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, וְיִזָּהֵר מִן הַכַּעַס מְאֹד. וְאִם צָרִיךְ לְהַטִּיל מוֹרָא עַל בְּנֵי בֵיתוֹ – יַרְאֶה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁכּוֹעֵס, אֲבָל דַּעְתּוֹ תִּהְיֶה מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁדּוֹמֶה לְמִי שֶׁזּוֹרֵק אֶבֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי יַכֶּה – וּפִתְאֹם יַכֶּה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכּוֹת. וְכֵן אָסוּר לְהַכּוֹת אִשְׁתּוֹ, שֶׁהִיא כְּגוּפוֹ! דַּי לַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן צַעַר הֵרָיוֹן וְלֵדָה וְצַעַר גִּדּוּל בָּנִים, וַעֲלֵיהֶן מֻטָּל עֹל צָרְכֵי הַבַּיִת, וְאֵין רָאוּי לְצַעֲרָן יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶן כְּבָר. וְאִם הִיא עוֹשָׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יָשָׁר בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ, יֹאמַר לָהּ בִּדְבָרִים רַכִּים שֶׁמּוֹשְׁכִין אֶת הַלֵּב, וְלֹא מוֹעִיל בְּהַכָּאָה וּבִקְלָלָה, כִּי אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ! וְאִם הִיא מְקַלֶּלֶת אֶת הַמְשָׁרֶתֶת אוֹ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת – יִגְעַר בָּהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא פִּיהָ מֻרְגָּל בִּקְלָלָה. וְלֹא תִּהְיֶה נַדְרָנִית, לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. וְה' יַצִּילֵנוּ מִכָּל קְלָלוֹת וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת, וִיקַיֵּם בָּנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת - נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וּבִזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת – עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, שֶׁמַּדְרִיכוֹת וּמַנְהִיגוֹת בְּנֵיהֶן לְתוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְאֵינָן מַנִּיחוֹת שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה. וְיֵשׁ נָשִׁים שֶׁאוֹמְרוֹת לַמּוֹרֶה שֶׁלֹּא יַכֶּה אֶת בְּנֵיהֶן וְלֹא יִגְעַר בָּהֶם, וְחוֹשְׁבוֹת בְּדַעְתָּן שֶׁזֶּה דָּבָר טוֹב. אֵין טוֹב, אֶלָּא רַע! וְהַקָּטָן שׁוֹמֵעַ שֶׁאֵין רְשׁוּת לְרַבּוֹ לְהַכּוֹתוֹ – אָז הוּא מוֹסִיף זָדוֹן עַל זְדוֹנוֹ. אֲבָל אִם הָאֵם אוֹמֶרֶת לַמּוֹרֶה שֶׁיּוֹכִיחַ אֶת בְּנָהּ – בָּזֶה נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ וְאָב וָאֵם וְהַיֶּלֶד וְרַבּוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ: בָּרוּךְ שֶׁזֶּה יָלַד, וּבָרוּךְ שֶׁזֶּה גִּדֵּל, וּבָרוּךְ רַבּוֹ שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְדֶרֶךְ הַחַיִּים.

תוכן העניינים

זכרון טוב -מוסר לימי החודש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה