יוֹם י' [10] לַחֹדֶשׁ
אָחִי, מִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, יָנוּחַ גּוּפוֹ וְרוּחוֹ, אָנֹכִי תָּמֵהַּ עַל מִי שֶׁלֹּא זִמֵּן לְכָל פֶּגַע סֶבֶל, וּלְכָל טוֹבָה הוֹדָאָה, הַדְּאָגָה עַל מַה שֶׁלֹּא הָיָה - הִיא רָעָה חוֹלָה, שְׁתִיַּת סַם הַמָּוֶת טוֹבַה מִן הַדְּאָגָה, כְּפִי הַלְּבָבוֹת יִהְיֶה יָגוֹן, כְּפִי הַגְּדֻלָּה תִּהְיֶה הַנְּפִילָה, הַסֶּבֶל טוֹב שֶׁבָּעִנְיָנִים, וְהָעֲנָוָה טוֹב שֶׁבַּדְּבָרִים, אִם לֹא נִצַּח הָאֵבֶל בַּסֶּבֶל יַאֲרִיךְ יְגוֹנוֹ. בְּסַבְלָנוּת יִמְצָא שָׁלוֹם וּבִפְזִיזוּת חָרְטָה. הַסַבְלָנוּת - עֹשֶׁר וְהַפַּחְזוּת – רִישׁ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּגְבִּיר הַסֶּבֶל בְּעֵת צָרָתוֹ. מִי הוּא מְכֻבָּד אֵצֶל הַבּוֹרֵא? מִי שֶׁהוּא בְּצָרוֹת וְיִסְבֹּל אֶת הַבָּאוֹת. הִסְתַּפְּקוּת טוֹבָה מִן הַשֵּׂכֶל, וְתָבִיא לָאָדָם לִידֵי מְנוּחָה. אַל תִּתֵּן לִבְּךָ לְכָל דִּבְרֵי בְּנֵי אָדָם אֲפִלּוּ מְהַלְּלִים אוֹתְךָ. אָמַר הֶחָכָם: הִזָּהֵר בְּמִדַּת הַבּוּשָׁה כִּי הַבּוּשָׁה שׁוֹרָה עַל פְּנֵי הַנָּדִיב, הַבּוּשָׁה וְהָאֱמוּנָה נִצְמָדוֹת, כְּשֶׁתְּסַלֵּק הָאַחַת תִּסְתַּלֵּק חֲבֶרְתָּהּ. מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר שִׂכְלוֹ יְיַשְּׁרֵהוּ, וּמִי שֶׁנּוֹטֶה אַחַר תַּאֲוָתוֹ - תַּטְעֵהוּ וּתְאַבְּדֵהוּ. מִי שֶׁיְּרֵא אֱלֹהִים - טוֹבָה יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ. דַּע כִּי הַתַּאֲוָה אוֹיֶבֶת הַשֵּׂכֶל. מִי שֶׁחוֹמֵד לְתַאֲוָתוֹ - יַפְסִיד, הַתַּאֲוָה תְּבִיאֲךָ אֶל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹנְךָ וְגֶרְעוֹנְךָ. מִי שֶׁיִּשָּׁמַע לְתַאֲוָתוֹ - כָּפַר בְּיוֹצְרוֹ, כִּי הַתַּאֲוָה מוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם, וְהִיא שֻׁתָּפוּת לַעִוָּרוֹן, רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת תַּאֲוָתוֹ וּלְשׁוֹנוֹ, וְיִתְעַסֵּק לֶאֱכֹל מִיְּגִיעַ כַּפָּיו וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.