יוֹם ו' [6] לַחֹדֶשׁ
דַּע אָחִי, אֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מִמִּדַּת הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה', כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא 'וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה', וְ'כָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים – מֵבִיא חֵטְא'. הַתַּנָּא מְרַמֵּז: שְׁתִיקוֹתֶיךָ יָפָה לְךָ מִדִּבּוּרֶיךָ, הַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת לַגּוּף: תְּעַיֵּן בְּעֵין שִׂכְלְךָ, כִּי פֶּשַׁע רַב יוֹצֵא מִן הַדִּבּוּר לְבַטָּלָה. מַדּוּעַ אוֹמֵר הַתַּנָּא 'מֵבִיא חֵטְא' וְלֹא אָמַר 'חוֹטֵא'? אֶלָּא, מְעַט מְעַט – מֵבִיא לִידֵי לָשׁוֹן הָרַע וְשֶׁקֶר וְשִׂנְאַת חִנָּם, וְגוֹרֵם גָּלוּת לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ ד' גָּלֻיּוֹת, 'מֵבִי"א' נוֹטָרִיקוֹן - מִצְרַיִם בָּבֵל יָוָן אֱדוֹם, וְיִהְיֶה מוֹשָׁבוֹ מוֹשַׁב לֵצִים, מִתּוֹךְ זֶה יָבוֹא לִידֵי כִּתּוֹת שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וּמֵבִיא לְעַצְמוֹ לִידֵי זֶרַע קֶרִי לְבַטָּלָה - מִי שֶׁפּוֹגֵם בִּבְרִית הַלָּשׁוֹן גַּם פּוֹגֵם בִּבְרִית הַמָּעוֹר, שֶׁהֵם מְכֻוָּנִים, וְגַם מֵבִיא הַשּׁוֹמְעִים לִידֵי חֵטְא, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. וְיָדוּעַ שֶׁהַגּוּף רוֹצֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְדַבֵּר, אֲבָל הַנְּשָׁמָה רוֹצָה תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְזְהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: 'לֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב' – שֶׁהִיא תּוֹרָה. אִם כֵּן, יוֹתֵר טוֹב לָאָדָם לִשְׁתֹּק, וְיָשִׂים עַצְמוֹ אִלֵּם. יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? לֹא! 'הַאֻמְנָם אֵלֶם', אֲבָל 'צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן'. אָמְרוּ בַּגְמָרָא: 'כָּל פְּטִיטַיָּא בִּישִׁין, בַּר מִדְּאוֹרַיְתָא', וְעַל יְדֵי שְׁתִיקָה שֶׁתַּרְגִּיל עַצְמְךָ – יִגְדַּל שְׂכָרְךָ וּמַדְרְגָתְךָ.