יום ד' [4] לַחֹדֶשׁ
אָחִי, שִׂים מַסְוֵה הַבּוּשָׁה עַל פָּנֶיךָ, וְיִהְיֶה לְךָ לֵב רַחֲמָן, שֶׁאִם תְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וַעֲנִיִּים – מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ! וְתִהְיֶה מִן רוֹדְפֵי צְדָקָה וָחֶסֶד וְרוֹדֵף לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְיִרְבֶּה שְׂכָרֶךָ, וְתֹאכַל מִּפֵּרוֹתַיִךְ בְּחַיֶּיךָ וְהַקֶּרֶן צָפוּן בְּאַחֲרִיתֶךָ. מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת דַּעְתֶּךָ, וְאוֹיֵב אֶחָד אַל יִמְעַט בְּעֵינֶיךָ, וְאֶלֶף אוֹהֲבִים לֹא יוֹעִילוּ לְךָ בְּעֵת צָרוֹתֶיךָ, כִּי אִם רְצוֹן קוֹנְךָ. וְאַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם מִיָּמֶיךָ, וְאִם תּוֹכִיחַ אוֹתָם – בַּסֵּתֶר תְדַבֵּר בְּחָכְמָתֶךָ. וְהִתְנָּאֵה בְּמִצְווֹת, בְּטַלִּית נָאָה, בְּלוּלָב נָאֶה וּסְפָרִים נָאִים כְּכָל מַלְבּוּשֶׁךָ. וְאַל תִּתְעַצֵּל בְּמִצְווֹת וְתֵלֵךְ אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֱלֹהֶיךָ. וְאַל תָּחוּשׁ לַכְּסִילִים שֶׁמַּלְעִיגִים עָלֶיךָ, וּמוֹרָא בְּנֵי אָדָם לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשֶׁךָ, כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְיִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, וְהוּא יִפְרֹק עֹל הָעוֹלָם מֵעַל צַוָּארֶךָ. בְּמִצְוַת בִּקּוּר-חוֹלִים וְנִחוּם-אֲבֵלִים וְשִׂמְחַת-חֲתָנִים תִּהְיֶה סְחוֹרָתֶךָ, אֲשֶׁר לִבָּם שְׂמֵחִים לִרְאוֹתְךָ, וְיֹאמְרוּ 'שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ', יֵחָשֵׁב לְךָ כְּאִלּוּ בָּנִיתָ חָרְבוֹת יְרוּשָׁלֵם עִיר קָדְשֶׁךָ. וּמִסְּעֻדַּת מִצְוָה תֵּהָנֶה נַפְשֶׁךָ, וּתְעַטֵּר הַשֻּׁלְחָן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וּבִזְמִירוֹת תָּרִים קוֹלֶךָ. וּבְמָקוֹם שֶׁמְּכַנְּסִין – פַּזֵּר, וְזֶהוּ כְּבוֹדֶךָ, בְּמָקוֹם שֶׁמְּפַזְּרִין – כַּנֵּס וְאַל תַּשְׁחִית דְּבָרֶךָ, וּלְשֵׁם-שָׁמַיִם תָּכִין לִבֶּךָ. וְ"אַל תּוֹכַח לֵץ – פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ", אַךְ הוֹכֵחַ הֶחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ, כִּי מִצְוָה יֵחָשֵׁב לְךָ וְעָוֹן לֹא יַשִּׂיגְךָ, וִיְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ. וְזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם כְּמוֹתֶךָ. וְיִהְיֶה לְךָ לֵב טוֹב, כִּי הוּא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל וּבִרְשׁוּתְךָ, וְתִגְבַּר עַל יִצְרֶךָ!