אור ברסלב
זכרון זאת (לובלין) פרשת שופטים

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת שופטים

פרשת ראה

שופטים ושוטרים כו'. דהנה כתיב מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים, דהנה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, דהנה איתא בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה, נשכח באורך ימים אך מה שאני זוכר אכתוב דהנה איתא בתחלה עלה במחשבה לבראות העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים, וזה הוא ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, והנה ל"ב פעמים כתיב אלקים במעשה בראשית והם שורש כל הדינין, הגם [נ' שצ"ל בהעלם] רחמים עדין, והנה איתא והלכת בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה רחום ומה הוא חנון אף אתה תהא חנון כו'. אלה הם דרכיו, והנה בשורשם שעדיין הם בהעלם נקראים נתיבות, והנה אחר ששיתף מדת הרחמים יש ל"ב הויות, כי בודאי אין השתנות כי הכל היה ביחד שעלה במחשבה לבראות במדה"ד וראה כו'. והנה הרחמים נקראים נתיבות כנ"ל, (וזה י"ל בל"ב נתיבות פליאות כו' שהם מופלאים ונעלמים בתורה כי לא נכתב ביחד הויות עם האלקים כ"א ל"ב אלקים לבד), והנה יש ים של שלמה וזה הוא ים החכמה, כי שלמה נקרא הקב"ה בבינה שלום על כי חכמה ובינה הם רעין דלא מתפרשין, כי עי"ד חכמה מבין מה שצריך, וזה שלמה שהשלום שלו וזה נמי ים החכמה כי ים גימט' נו"ן שערי בינה, (והנה שם עדין הוא חסד כ"א מתערין, ע"כ נקרא ים בשביל המים חסד אך הם מלוחים,) ובחכמה נמי יש שירש הדינין בהעלם גדול בל"ב אלקים ונמתקין בל"ב הויות והם הנתיבות כנ"ל וזה י"ל הנותן בים דרך הוא דרכיו ית' הם הרחמים כנ"ל, כי יש התפשטות מעט ונקרא דרך רחבה, ובמים עזים הוא חכמה, כי שם יש חסד יותר ע"כ נקרא מים, אך על שורש הדינין בהעלם נקרא עזים, וזה ובמים עזים נתיבה הוא הרחמים וכתיב ל' נקיבה נתיבה כי נגד עולמות שלמעלה הוא בינה [נ' שצ"ל נוקבא] כידוע הגם שנגד למטה הוא שורש הכל עלמא דדכורא, וזה הוא המזל הכולל כל הי"ג מכילין דרחמי, וזה נקרא התחלת הכל הוא אהיה שעדיין אין הוי' כ"א כלומר אהיה שיבוא לידי הוי' ונקרא ית' בהוי' בעולמות שלמטה בא יותר. לידי הוי' והתגלות נגד שלמעלה וזה י"ל מלפניך משפטי יצא, אנו מבקשים מהבורא ית' כמו שאנו קורים אותו ית' תמיד בשמו הגדול הוי' ב"ה, ופי' מלפניך הוא בשם אהיה הגם שהכל אחד. אך שם עדיין נמתקין כל הדינין בשורשם כנ"ל, וזה עיניך תחזינה מישרים הוא לפנים משורת הדין, או כפירוש השערי אורה על עיניך תחזינה מישרים, והנה איתא אין מזל לישראל כתבנו כמה פעמים קאי על שם אהיה נקרא אין שעדיין נעלם מאד והוא אין לא בא לידי הוי'. וזה מזל לישראל משא"כ להעובדי גלולים, וכן שמעתי מהרב המגיד מראוונא על ברית כרותה שאינן חוזרות ריקם קאי על מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, ואני שמעתי ולא אבין אז, ואפשר שבמילה זוכים לי"ג מכילין דרחמים שאינן חוזרות ריקם למקום ריק הוא הערלה, וזה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, והנה י"ל שע"כ יש לנו י"ב שבטים וכשנחשוב לוי ואפרים ומנשה יש י"ג כנגד הי"ג מכילין דרחמי. וזה י"ל שופטים ושוטרים תתן לך, שי' השופטים ושוטרים לדון אותך תתן לך להנאתך ולטובתך, בכל שעריך, שי' בעולם שהם הכל שעריך ולא לעובדי כוכבים חלק בהם כנ"ל, וזה לשבטיך שהם י"ג כנ"ל ושפטו את העם משפט צדק, לפנים משורת הדין, ולפי השערי אורה י"ל שצדק הוא דין, י"ל כן דהנה פרשנו צדק צדק תרדוף, כמו שפי' במדרש השופט כל הארץ לא יעשה משפט, תמיה המתקיימת מי שהוא שופט כל הארץ צריך שלא יעשה משפט כ"א לפנים משורת הדין, והנה צדק הוא כפירושו. אך קשה מאוד שיעשה כן הבו'. כ"א הגם שדינו הוא בצדק חלילה לדון כן כ"א לפנים משורת הדין, וזה צדק צדק תרדוף שתראה שלא לדון בצדק, וזה משפט צדק לשפוט את הצדק, פי' לשפוט על זה שלא להיות בצדק כנ"ל, וכמו שאיתא בברכות וכי לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקים עד כזית כו' וכיוצא בזה שאפשר לבקש זכות לעשות עם ישראל לפנים משורת הדין. אם המשפט הוא בעולם הרחמים הפשוטים כנ"ל, ואח"כ איני זוכר עוד:

פי' על פסוק אהבת צדק ותשנא רשע כו'. דהנה איתא אין בן דוד בא עד שיכלו שופטים ושוטרים הרעים שמישראל, י"ל דהנה כתיב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך כו'. י"ל דהנה על פי מה שפרשנו ואיתא למעלה בפ' משפטים על חוקיו ומשפטיו לישראל, חוקי' הם עי"ד היראה עושה לו האדם חוק מה לעשות ולא יותר, וכן חק הוא בלא טעם כמו שהוא היראה לבד, משא"כ באהבה יש לו טעם לעבדות באהבתו, ובמה שמשיג רוממו' אל וגודל חסדו וטובו ראוי לעשות רצונו, וזה המשפט נותן להתנהג כן, וזה לישראל ולא לעובדי כוכבים, הגם אם נמצא אצלם טוב הוא רק ביראה, וכן באיוב כתיב ירא אלקים וזה י"ל בקש רחמים שלא תשרה שכינה בעובדי כוכבים כי השראת שכינה הוא האהבה, וזה י"ל אוה למושב לו מי שהוא מתאוה לה' ית' הוא האהבה זה הוא למושב לו ית' מרכבה להיות השכינה שורה עליו, וזה י"ל שופטים ושוטרים הוא האהבה והיראה כידוע ומובן, בכל שעריך, אפי' אם אתה במדרגות גדולות עליונות. אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך כמו שבט שמתפשטין כמה וכמה ענפים כן תעיין בכל מקום שאתה להיות לך האהבה ויראה שלך כראוי, שלא תלך מן הצד באיזה ענף שמתפשט משם לחוץ אך הגם שתשפוט את עצמך כראוי ותדקדק על עצמך, את העולם תדין לכף זכות, וזה ושפטו את העם משפט צדק, וזה י"ל ואשיבה שופטיך כבראשונה כו'. להיות האהבה שלך ברורה כראשונה קודם שבאת לעולם ודאי היית אוהב אותו ית' כראוי. כמו כל העולמות ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, ואח"כ יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה, פי', אח"כ כשהשופטיך יתקנו מעשיהם. כי גם פשיט נמי י"ל על צדיקים קאי, אח"כ יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה, פי' אח"כ כשיהיו טובים יחזיק את כלל ישראל לטובים, משא"כ קודם שמתקנו' מעשיהם הוא כקל להחזיק לטובים מפני קלות העבירות בעיניו, וזה אח"כ יקרא לך עיר הצדק, וזה י"ל אין בן דוד בא עד שיכלו שופטים ושוטרים הרעים שבישראל י"ל פירוש ישראל הם הצדיקים שלא תהיה להם אהבה ויראה שאינם ברורים, כ"א תהיה אהבתם ויראתם טהורים וברורים לה' ית'. בלי שום תערובת אהבה ויראה אחרת אפילו נדנוד מזה שום סיג, נזכרתי נ"ל שגם כן למעלה אמרתי כן שופטים ושוטרים כו' בכל שעריך, אפי' כשתהיה במדרגה עליונה תראה לבדוק את השופטים והשוטרים הם האהבה ויראה תבדוק, לשבטיך, לענפים המתפשטים לאהבות אחרות או יראות אחרות, שלא תאמין בעצמך ובדבקותך שהוא טהור בלי סיג אעפ"כ ושפטו את העם כו' כנ"ל, וזה ואשיבה שופטיך כו'. שיהיו ברורים אח"כ יקרא לך כו'. כי יהיה ענוים שילכו באמת ויזכו כמשה רבינו ע"ה שהיה עניו מכל האדם והחזיק אותם טובים בעיניו, וזה שיכלו שופטים ושוטרים הרעים שבישראל שתהיה אהבתם ויראתם של ישראל הם ההולכים במדרגות ברורים וטובים ולא רעים, ועוד י"ל שלא ידונו לכף חוב הישראל את העולם, כי אם מה שידעו בודאי, וזה י"ל אהבת צדק ותשנא רשע. כמו שדרשו רז"ל אהבת לצדק את בריותי לא להרשיע אותם, ופי' לדון לכף זכות ולא לכף חוב, ע"כ משחך אלקים אלקיך לשון גדולה כמו שפי' התרגום למשחה. וכן בגמרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים, וזה משחך מגדילך אלקים שיהיה אלקיך מייחד שמו עליך, ובמה דברים אמורים שהוא חשיב מאד הדן לכף זכות שתהיה שמן ששון מחבריך כנ"ל אעפ"כ אתה דן לכף זכות הוא חשיב:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה