אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת מצורע

פרשת תזריע

נשכח אך מה שאזכור בעזרת אל יתברך על פסוק ראשון זאת תהיה תורת המצורע כו' דהנה כתיב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב כו'. י"ל הפי' מי האיש החפץ חיים, דהנה איתא אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע, דהנה כתיב ועתיק יומין יתיב לבושי' כתלג חיור כו'. ויש היפך מזה לבן הארמי, בהרת לבנה, דהנה חסידות היא המדה הרצויה לפניו יתברך מאד מאד, כי לית פולחנא קמי' קודשא בריך הוא אלא רחימי, והאוהב את הבורא ב"ה זוכה לנועם. ותענוג עליון מאיר למטה, ומוסיף לו אהבתו יתברך והתלהבות גדול, והיפוך מזה הוא החסידות של שקר ופניות אחרות ורמוות וכיוצא בזה, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, וזה אין למעלה מעונג כו' וזה י"ל מי האיש הוא הצדיק או חסיד החפץ חיים הוא האמת חיים הנצחים הוא דבקותו יתברך הראוי ונועמו, (וי"ל עוד פשוט חיים הוא נחת פי' מי הצדיק שחפץ חיים הוא נחת), זה אומר אוהב ימים הוא טובות היפך מצער נקרא לילה, כמו שכתוב ידי לילה, לראות טוב. פי' שאינו רוצה לעבוד בשביל אהבת עוה"ז אדרבה רוצה להיות לו שלום בעולם ועניני עוה"ז כדי לראות טוב הוא תורה, וכן שמעתי הלצה בשם הרב הגאון הקדוש זצ"ל הרב הגדול מניקלשפורג שהיה קודם בק"ק שינאויי, לחם גלל תודה ואין תודה גלל לחם, פי' האכילה להיות לו כח להודות לפניו ית'. וזה לחם גלל תודה ואין תודה גלל לחם. לא כאלו שמתפללים כדי שיהיו יכולים לאכול אח"כ ודוק, כי כל העובדי' את ה' והם בדרך שקר ואינם באים להאמת בשביל אהבה אחרת שהוה בהם ולא היה כוונתם לשמים ב"ה או בהכרח לרצון אל יתברך, וזה י"ל זאת תהיה תורת המצורע, לשון מוצא רע שעובד את ה' ומוצא רע ולא טוב ר"ל. אני נותן לו עצה ביום טהרתו שתהיה לו הכוונה ביום שחפץ להיות לו הוא נחת ושלוה שנקרא יום בשביל טהרתו, שלא תהיה לו בלבול מעבודת שמים, והובא אל הכהן. אם תהיה כן יובא אל הכהן הוא הקב"ה החיים העקרים, וכן י"ל יובא אל מדרגת כהן שיהיה יכול להמשיך חסד אל ישראל אם כוונתו לשמים כנ"ל

כי תבואו אל ארץ כנען כו' ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כו'. וי"ל דהנ' השורש שאדם חוזר בתשובה ורוצ' להיות עובד את ה' יתברך זה נקרא ארץ הוא השורש לכל המ"ט שנטוע ע"י זה בה עץ חיים ועושה פירות, וכנען הוא ל' תגר סוחר במו בת איש כנעני, וכן פשיט הוראת שמים שאינו זז מישראל הוא נקרא ארץ כנען, שעי"ד זה עושה סחורה עם הבורא ב"ה מעלה אליו מ"נ ומ"ט ותורה ותפלה, וממשיך ממנו ית' שפע קדושה וכל טוב וכן נמי נקרא ארץ ישראל וזה אשר נתתי לכם לאחוזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם, דהשורש של עול מלכות שמים כשרוצה רק לעבוד את השי"ת וחוזר בתשובה הוא נקרא ארץ כנען כנ"ל, ובתוך זה יראת שמים הוא בית כי הראשון כולל הכל, וכל אחד עושה לו בית לעצמו יראת שמים לפי ענינו, והנה אם האדם הולך מחיל אל חיל בכל פעם מוצא לו חסרונות בעניני עבדות שלו, וצריך לעבוד במדרגה יותר עליונה מזה בכל פעם, וזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ובא אשר לו הבית כו' והגיד לכהן, הוא, הצדיק של כל דור שה' אתו ברחמיו לטובת דור ודור להמשיך להם חסד ולקרבם אליו ית'. כמו (מתלמידיו של אהרן אוהב שלום כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ותלמידים נקראים בנים, וכן פרשנו אל הכהן כו' אשר יהיה בימים ההם) כנגע נ"ל בבית, (לזה מדויק לשון והגיד הוא ספור, דברים שמספר שפלותו שמוצא לו בענין עבדות ויראתו וזה והגיד):

וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע, י"ל דהנה אם אדם צדיק אומר על אדם שהוא הולך בדרך שקר ר"ל, הוא מעורר חלילה בדבוריו על העבדות שלו דופי וטומאה, כי דבוריו יכולים לפעול, וכמו אל תלשן עבד אל אדוניו, ע"כ קודם שיבא הכהן אליו לראות את הנגע והנה את הבית, פי' העבדות ומ"ט שפעל בבית הנ"ל יפנה משם למעלה לרשות שלו, פי' ישוב בתשובה על כל שפלות שהיה לו בהם ויתחרט על עונותיו ראשונים שגרמו לו הנגע הנ"ל, עי"ד זה יפנה אותם משם והם מקושרים בהבורא ב"ה לרצון לפניו ית' ואינו מזיק להם מה שאומר הכהן אח"כ שהבית טמא, וזה ולא יטמא כל אשר בבית, משא"כ אח"כ אם ישוב בתשובה קשה לו כיון שירדה טומאה עליהם, (וזה י"ל נמי על מה חסה התורה כו', כי לכל מועיל טהרה נמי אח"כ כ"א על עניני גשמיות מאד וזה כלי חרס). ולפי זה אפשר לפרש כל הפרשה על הסדר, כי אם הנגע אינה כל כך גמורה ואפשר לתקנה עי"ד פשפוש במעשיו ובמדותיו שהם התבודדו' שבעת ימים הוא המדו' שהם שבע כידוע שיהיו ימים כראוי ע"ד התורה אור שנקרא יום. וראה אח"כ כו' וחלצו את האבנים אשר בהם הנגע. הם י"ל האותיות של התורה שבא לו ההתר להתנהג כן שנקראו אבנים, ועפר אחר יקח, י"ל יתנהג גם בגשמיות לפי אותה המדה הגרוע שמצא והוא מתקן אותה, כ"א בכל מדה יש בה שבע, כי כלולים כולם משבע כמו שאי' מהספיר' עומר שבע פעמים שבע יתנהג בגשמיות בדרך אחר לתקן כראוי, ולעיל שכחנו וראה הכהן והנה הנגע בקירות הבית שקערורו'. פשוט שאינם גלוים לכל. ירקרקות או אדמדמות י"ל כי ע"פ הרוב מצוים אותם המדות רעות התפארות זה מצוי או גאוה ושנאת חנם וכעס, וזה ירקרקות הוא התפארות או אדמדמות הוא גאוה וכעס, וגם תאוות נשים מרומזות באלו כמו נורא בי' עמרם. ומראיהן שפל מן הקיר, הוא עי"ד זה אפשר לפרש כל הפרשה ונשכח, והבא אל הבית כו' והשוכב בבית כו' יכבס בגדיו צריך לשוב ולכבס בגדיו לשון בגידו' ול' לבושים חלוקי דרבנן, אם הוא עי"ד זה הבית. כיון שהבית לא טהור צריך לשוב ולטהר מה שפעל עי"ד זה, וכן השוכב הוא לשון שפלות מתדבק בו הנגע והשפלות וכן האוכל שפועל עי"ד זה יחודים, ואם נרפא הנגע, עי"ד מה שהסיר אותה המדה לבד הוא חלץ את האבנים כנ"ל ועפר אחר כו' הוא טוב, ואם לאו צריך לסתור כל הבית שאם יש לשום מדה רעה התגברות גדול מתקלקלים כל המדות עי"ד צריך לבנות בית חדש כראוי לגמרי:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה