אור ברסלב

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

פרשת חקת

פרשת קרח

זאת חקת התורה, דהנה ידוע כי זאת מרומז ביראה כי מצד היראה אין אדם חוטא כי הוא מתירא והוא שב ואל תעשה ועדיין אינו עיקר, כי כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ולקילוסו זה הוא מצד האהבה מצד היראה אדם מקיים שס"ה ל"ת, והוא שב ואל תעשה נקרת נוקבא וכמו שאמרו רז"ל אסתר קרקע עולם היתה, ע"כ נקרא זאת נוקבא, וזה נקרא אהבה כי מקיים מ"ע עי"ד נקרא דכר, ואם אין יראה אין חכמה, וזה י"ל זאת חקת התורה עי"ד היראה בא אל התורה:

על כן יאמר בספר מלחמות ה' כו' עד ומבמות הגיא אשר בשדה מואב כו'. במדרש יש אז ישיר ישראל, אמרו ישראל לפני הקב"ה עליך לעשות לנו נסים ונפלאות ועלינו להודות ולקלס לפניך שנאמר לס' הישועה על עמך ברכתך סלה והנה פרשנו על ויצחק בא מבוא באר לחי רואי כו'. דהנה לפעמים אדם נכשל בשום חטא ר"ל כדי שיכנע ויזהר יותר, וזה אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל בה, אך ודאי הבורא כל ב"ה יכול להושיע לבא אל התורה לא ע"י חטא, וזה י"ל בקש דוד המלך ע"ה דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני וכן הדריכני באמתך ולמדנו. וי"ל אם עוסק אדם בתורה תמיד אשר מכשרתו להיות צדיק חסיד ישר נאמן ניצל מחטא ויכול להיות טוב, והוא דוקא תורה שבע"פ כי הוא עיקר פירוש התורה והנה חטא נקרא יציאה מרשות היחיד, והטוב נקרא ביאה אל הקדושה רשות היחיד יחידו של עולם וזה ויצחק בא מבוא, פי' לא עי"ד יציאה כנ"ל עי"ד מה מפרש באר לחי רואי. פי' שעסק בתורה שבע"פ הנקרא באר כמו באר את התורה הזאת, לחי רואי, פי' שראה ועיין וחשב החי שבה והנותנה פי' שלמד לשמה ובדו"ר, וי"ל כאן ע"כ יאמר בספר מלחמות ה'. הוא תורה שבע"פ צריכים לעסוק משום, מה שנא' לקמן וזה את והב בסופה, עי"ד זה יכול להשיג האהבה מהוראה שהיא סוף המדרגות מלמעלה, ואת הנחלים ארנן, פי' גם בחכמה ובינה יכול להשיג מרומז בארנן, כי כן איתא בכתבים, ויש לפרש כי אלף מרומז בחכמה ובינה, כי כתיב אאלפך חכמה וכן אלף בינה וזה אלף רנן:

עי"ד זה יכול להמשיך נסים ונפלאות לטובת ישראל, עד להיות על מה לרנן ולשבח אותו ית' זה הכל עי"ד תורה שבע"פ ואשד הנחלים עי"ד זה ימשיך להעולם בני חיי ומזוני, אשד הנחלים, אשר נטה לשבת ער הוא בני, כי אי אפשר בלא נדנוד יצה"ר כדאיתא במדרש שאמר דוד גם על ישי אביו. וזה לשבת ער, לשון שונא היצה"ר גם בהיפוכו הוא רע ר"ל, וידוע כי שבת מרומז על פרי' ורביה לשבת יצרה, וי"ל עוד לשבת כמו להשבית, וכמו שכתוב רהב הם שבת כן פירושו, פי' להשבית אויב וזה לשבת ער ונשען, קאי על חיו כמו שפי' אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו פירשו רז"ל על בוריו וכחו, וכן כאן ונשען לגבול מואב, כי על הגבול צריכים להיות גבורים וזה לגבול מואב לשון מאב כי מחכמה בא זה כי החכמה תחיה בעליה, וכן ידוע החכמה נקרא אב על כי כולם בחכמה עשית כידוע בשם הפרדס, ומאן דיהיב חיו יהיב מזוני, (וי"ל ונשען מרומז מזוני כמו שכתוב כל משען לחם ומשען מים, לגבול, קאי על חיו וגבורה כנ"ל) ומשם בארה היא הבאר כו'. י"ל דהנה שמעתי בשם הרב ר' משה בר"נ מלאדמר פתחו לי שערי צדק כו' זה השער לה'. קאמר זה ואינו מראה לו היכן הוא, וזה משמע מראה באצבע, ופי' זה קאי אלמעלה פתחו לי קאמר זה הוא השער לה'. לומר תמוך פתחו לו שערי צדק, וכן י"ל כאן ומשם בארה, פי' עי"ד שממשיך לישראל י"ל תועלת לעבודת שמים לקדושתו, כי אם אין קמח אין תורה וכן חיי וכו'. וזה ומשם בארה להקדושה ויראה הוא באר מים חיים. כו עי"ד היראה משיגים האהבה וזה מים חיים, וזה בארה פי' לבאר כידוע תיבה שצריכה למד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה, הוא הבאר, פי' בארה לומר תמיד פתחו לי לרצות תמיד להשיג את הבאר הוא הבאר כנ"ל בפסוק זה השער, וקאמר אשר אמר ה' למשה אסוף את העם כידוע. כי נקרא כנסת ישראל, אז ישיר ישראל, כתיב לשון להבא ע"כ פירשו נמי כן לשון להבא ולשון הוה, כי בהוה שייך לפעמים לשון עבר ולשון להבא, וזה עליך לעשות לנו נסים ועלינו לקלס ולשבח ובשביל שכאן לא כתיב בפירוש כ"א עלינו לקלס ישיר ישראל, ולא עליך לעשות נסים, ע"כ מביא הפסוק לה' הישועה יש בו שניהם:

באר חפרוה שרים כו'. פרשנו השפע מים חיים פותחין הצדיקים הנקראים שרים כמו שפירשו רז"ל, ע"כ יאמרו יאמרו המושלים ביצרם וכתיב בהם מושלים, כי עיד"ז, מושלים על מדה"ד של מעלה שורש היצה"ר, וזה חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, פי' קונים מהם המחזיקים לומדי תורה, וזה כרוה שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה, כמו אשר כריתי לי ביעקב אבינו ודו"ק וזה במחוקק, פי' השרים חופרים במחוקק בזכות משה שנתנה תורה על ידו, והם קונים במשענות' שהם תומכי תורה, וממדבר מתנה, אם ביתו כמדבר מנוקה מגזל ועריות, כמו שפירשו רז"ל נחלי אל ית'. ומנחליאל במות:

פי' אם משיג קדושתו ית' נראה שהוא ית' הוא גבוה מאדם מלהשיג, ומבמות הגי אשר בשדה מואב, פי' עי"ד זה הוא נעשה עניו משיג ניצוץ משה רבינו ע"ה הקבור בגי אשר בשדה מואב כי משה ע"ה הי' עניו:

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה