אור ברסלב
זכרון זאת (לובלין) לפרשת שקלים

זכרון זאת (לובלין)· רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ

לפרשת שקלים

פרשת תצוה

(שקלים דף ב') בא' באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים כו'. י"ל דהנה איתא אין בין אדר ראשון לאדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים הא לענין סדר פרשיות זה וזה שווין, י"ל דהנה האדם שהוא שב בתשובה ורוצה להיות צדיק ומתחרט על העבר כראוי הוא חזק בדעתו מאד מעין זה, ואי' ברוקח אין חוזק כחסידות בתחלתו ומקבל על עצמו ונודר נדרים וגומר בדעתו להתנהג באופן היותר מועיל ואח"כ יש שנחלש מעט התבערה אך הבא לטהר מסייעין לו שאח"כ חוזר ובא לו התעוררות והנה גם כן השני הוא קשה מאד ועושה לו סימן האיך נחלש קודם התבערה שיזהר מזה, וגם יכול ללמד לאחרים כיון שהוא בישוב הדעת ובבקיאות כבר בזה, וזה י"ל אין בין אדר ראשון הוא חוזק של החסידות כנ"ל. ואדר לשון חוזק ראשון לאדר השני שגם בראשון הוא טוב. והוא מגעת עד כסא הכבוד כי מדבק עצמו בגודל המרירות בו ית'. אך הוא בדרך כלל ובהעלם ואח"כ הוא יותר מגולה בסימנין וזה אלא קריאת המגילה שכבר הוא מובטח שלא ימוט ונושע משינאוו כמו בקריאת המגילה על שנאבדו השונאים ואנו ניצולים, וגם מגילה לשון גילוי דרך רחוב ולא בדרך כלל לבד כ"א בבקואו'. וגם מתנות לאביונים כי יכול להודיעם דרך טובה. וזה הוא המתנה העיקרית וקאמר הא לענין סדר פרשיות. פי' לפרוש מדרך המות לדרך חיים, זה וזה שווים כי גם בראשונה נעשה מקושר בה' ית' ופרוש מסט"א וכן בפעם השני בגלוי:

והנה יש צדיקים גדולים שהם תמיד כמו בראשונה, בוער בלבם התלהבות גדול לה' ית' כמו בראשונה. וזה שהם הולכים מחיל אל חיל. ובכל פעם מרגיש יותר גודל הפגם ומר לו יותר עברת רצונו ית'. שאתה גוחי מבטן כו' עלת כל העילות שאין נחשב נגדו, ואפילו נגד ברואיו עליונים וקדושתם הגדולה ומתמדה בלא מניעה אפי' רגע כמימרא. אעפ"כ גומל הבורא לו טובות בלי שיעור וכל מה שמתקרב האדם לה' ית' משיג יותר רוממותו ית' והטובות שגמל, ועל עבירות שהתודה עליהם יוה"כ שעבר חוזר ומתודה עליהם להבא אם הוא מתבייש מהם מאד. וזה י"ל תתחדש כנשר נעורוכי. לשון נעור ממעון קדשו. ולשון חוזר וניעור. פי' התעוררות ראשון הוא גדול מאד. ואתה תתחדש כנשר נעורוכי. התעוררות בכל עת ורגע כמעט כי ודאי לא קאי דוקא על זקנים. כי דברי רוח הקודש הוא ושייך לכל ישראל לזקנים ולילידים. וזה י"ל בא' באדר במי שהוא אחד באדר בהחוזק שתמיד בוער בו התשובה. משמיעין על השקלים. דהנה יש ענינים שנראה לאדם שהוא לשמים ואין כן. וכן נראה שאין חטא ואין כן כי הדבר שקול. אך הצדיק הנ"ל נותן בו הקב"ה רוח קדושה ומשיג האמת. וזה משמיעין על השקלים. שאפשר לשקול בדעתו כן וכן. ועל הכלאים. מי שהוא הולך בדרך הישר ויש בו תערובות דק. וזה כלאים. בחמשה עשר בו קורים את המגילה. פי' כשהוא במדרגה עליונה יותר כמו בשבת קודש ובשעת התפלה. וכן נמי בעתים ביום ולילה (בו). וזה בחמשה שיש בו חמשה בחינות נשמה שלו בשלימות וזה עשר על הקדושה שאינה פחותה מעשר' ועל שהם מעשר ספירו'. קורים את המגילה בכרכין. במה שהם כרוכין בו עוזר להם הקב"ה על ידו אפילו בנסים ונפלאות. וזה קורין את המגילה. וכן אמרו רז"ל בפרק הרואה. הרואה מגלת אסתר בחלום נס נעשה לו. ומתקנין את הדרכים שיהיו הולכים בדרך טוב שיהיו הולכים בדרך אמת שלא יתעתעו חלילה. ואת הרחובות. הוא התלהבות. כי עי"ד היראה הוא מצמצם אדם עצמו באהבה הוא מתרחב וכן מתגדל. וכן שמעתי פי' על כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך. שתהי' לך התלהבות. כן שמעתי בשם הרב המגיד ר"מ שיחי' מזלאטשיב מגיד. וכן י"ל להיות הרחבת לב לעבודת שמים. ואת מקואות המים. מי שהוא מקוה חסד שנקרא מים מתקנין על ידו פי' נמתקין הדינין על ידו. ומציינים את הקברות. הוא דבקות גדול. כן איתא בשם גדול אחד בספר עין יעקב בהכותב. וכן פי' ולא ידע איש את קבורתו בדרך רמז. שלא השיג אדם מדרגתו לאיזה עולם משיג הוא בדבקותו בו ית' מציינין על ידו. כי יכולים להשיג דבקות על ידו בגילוי לציין עצמו לפעם אחר. ויוצאין אף על הכלאים. פי' יוצאים אפי' ואינם מתיראים מכלאו' מתערובי' ומין בשאינו מינו, כמו שכתוב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. אבל הכרוכים עם הצדיק הנ"ל. הגם שיוצאים בין בני אדם. הם טל הכלאים מושלים עליו. וי"ל אף על הכלאים כועסים הם על הכלאים. ואף לשון כעס הוא. כו נבזה הכלאים בעיניהם. כן הם חזקים בדבקותו ית':

תוכן העניינים

זכרון זאת (לובלין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה