זכרון אהרן· רבי אהרן הכהן
פרשת שמיני
ותצא אש מלפני ה' וכו' איתא בגמרא למה מתו שני בני אהרן מפני שהורו הלכה בפני רבם עוד אמרו שתויי יין נכנסו למשכן מדהזהיר אח"כ יין ושכר אל תשת:
והנה על טעם שהורו הלכה בפני רבן יש לשאול ממה שאמרו בגמרא חולדה נביאה הווה ומקשי באתרא דירמי' היכא מתנבאה ומשני קריבה דירמי' הוות ולא קפיד עלה וא"כ ק' למה נענשו בני אהרן הא היו בני אחיו של משה ובוודאי לא קפיד עליהו והלא גם על נבואת אלדד ומידד אמר מי יתן והיו כל עם ה' נביאים, וגם על טעם השני שנכנסו שתויי יין למשכן הקשו המפרשים למה נענשו במיתה הא לא הוזהרו על זה מקודם ואין עונש בלא אזהרה, ונלאמ"ו דשני דברים הללו שייכים להדדי דבאמת אם היו מורים כהלכה הי' משה מוחל להם אבל הם הורו שלא כהלכה מפני זה לא מחל להם ואף שעדיין לא הוזהרו על זה אבל הדעת נותן שאין זה כבוד ודרך ארץ לבוא לפני ממה"מ בשתיית יין שבדין הוא לבוא במורא ובהכנעה ולהתהדר לפניו כאמרם ז"ל בגדים שבישל בהם קדירה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו ומה גם לבוא בשכרות יין לפניו יתברך והם הורו בזה בפני רבם להיתר שלא כהלכה לכן לא מחל להם ונענשו:
עוד אמרו במדרש למה מתו בני אהרן מפני שלא לקחו עצה ממשה ולא חלקו כבוד לאהרן, יש לפרש דהנה אז"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ופירשו המפרשים שזה דווקא במלך שבאה לו המלוכה בירושה מאבותינו והוא עצמו אינו ראוי לזה ע"י חכמתו הגדולה וגבורתו וגדלו מלך כזה אינו יכול למחול על כבודו כי אין הכבוד שלו אבל מלך שיאתה לו המלוכה בדין מחמת חכמתו הגדולה מכל שאר בני אדם וקנה לעצמו שם זה כמו ת"ח שקנה לעצמו תורה וחכמה וודאי יכול למחול, והם שהורו הלכה בפני משה סברו שאין איש חכם ונבון כמוהו וראוי לו בדין ומשפט המלוכה ויכול למחול, אבל בזה פיחתו כבוד של אהרן שהלא הוקשו זה לזה ומפני זה לא מחל להם מפני שביזו את אהרן כהנ"ל וזה כוונת המדרש שאמר מפני שלא לקחו עצה ממשה וחשבוהו לגדול מכל שאר בני אדם ויכול למחול להם אבל בזה עצמו פחתו כבודו של אהרן וזהו ולא חלקו כבוד לאהרן לחשבו כמשה:
ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה וכו' וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם ויקחו בני אהרן נו"א איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה' ויאמר משה אל אהרן הוא אשה דיבר ה' לאמור בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן:
הנה צריך להבין מה היתה כוונתם של נו"א במה שעשו שלא כדת להקריב אש זרה וחז"ל בגמרא ובמדרשים בקשו ומצאו כמה דברים במה שחטאו על נפשם אמרו במדרש תנחומא פרשת שמיני רב מני השואב בשם רבי לוי אומר בשביל ד' דברים מתו בניו של אהרן ובכלהו כתיב בהו מיתה ע"י שנכנסו כשהם שתויי יין דכתיב בי' מיתה יין ושכר אל תשת וגו' ולא תמותו וע"י וכו' עיין שם וכן חז"ל היו שואלין ודורשין למה מתו מה עשו ואמרו טעמים רבים זה אמר בכה וזה אמר בכה וכולן נסמכין בכתובים בדרכים דחוקים עיין בספר עקדה שער תשעה וחמשים וכולן מצאו טעם שהיו ראוים לעונש מיתה בשביל מעשיהם וא"כ קשה מה זה שאמר משה לאהרן הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש האיך קורא אותם קרובי ה' אחר שמצאו להם חטאים רבים וגם א"כ למה נאמר שכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' ואני בער ולא אדע אבל נראה לעניית דעתי לפי פשוטי הפסוקים שכוונתם שהביאו אש זרה הי' לשם שמים אעפ"י שהיו יודעים שימותו ע"י כך לברר ולאמת שמה שכתיב בפסוק הקודם ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים וכו' וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם ועי"ז נתקיים וירא כבוד ה' אל כל העם שלא יוכל לפקפק שום אדם מעולם ועד עולם שלא הי' האש מן השמים לכן מסרו את נפשם ואמר וימותו לפני ה' כלומר לשם שמים להראות ונבהתוודע שאם הי' האש שיצא ע"ג המזבח ע"י אדם הי' מת כמותם, והי' די אם הי' רק אחד מהם מוסר נפשו למות אבל הוא כמו שאמר המדרש תנחומא ויקחו איש מחתתו איש מעצמו שלא לקחו עצה זה מזה ולא היו יודעין אחד מחבירו מה שבלבו לעשות ובזה נתגדל ונתקדש שמו של הקב"ה ודוגמא לזה מצינו אצל אלי' הנביא בהר הכרמל שקידש שמו של הקב"ה אעפ"י שחטא שהקריב בחוץ שגדולה עבירה לשמה בהוראת שעה ממצוה שלא לשמה ושם נאמר שהתאספו אחאב וכל בני ישראל ואמר להם אלי' ז"ל עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' האלקים לכו אחריו וכו' ולא ענו העם דבר וגו' עד שלבסוף שראה כל העם שבא אש מן השמים ותאכל את העולה והעצים והאבנים והעפר והמים לחכה אז נפלו כל העם על פניהם ויאמרו ה' הוא האלקים וכאן ג"כ כתיב וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם והחזיקו נו"א את המראה הגדול הזה שהיא השראת השכינה בתוך בני ישראל במסירת נפשם ולזה אמר משה רע"ה לאהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש:
ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרן פירש"י אמר משה יודע הייתי שיתקדש שמו של הקב"ה ביודעיו כסבור הייתי בי או בך אבל עכשיו אני רואה שהם גדולים ממנו ורבים עמדו בזה מהיכן נשמע שהם גדולים ממשה ומאהרן דלמא שווים היו ונראה דהנה אמרו ז"ל מפני הרעה נאסף הצדיק שלא יראה ברעה אם עתיד לבוא ח"ו פורענות לעולם מחמת קלקול מעשיהם ואין הקב"ה רוצה לצער אותו נאסף מן העולם, ויש עוד פי' אחר מפני הרעה לכפר על עוון הדור כמו שאמרו ז"ל ששאל אברהם אבינו אם אין ביהמ"ק קיים במה יתכפרו בני אמר הקב"ה הנני נוטל צדיק אחד מביניהם ויהי' במקום קרבן וכמו שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה וכו' והחילוק שיש בין חלו השני פירושים הוא אם אסיפת צדיק הוא מפני שלא יראה ברע א"כ אם יש כמה צדיקים בגדר זה ג"כ נאספים אכן אם מיתת צדיק הוא לכפר על עוון הדור א"כ די לפעמים בצדיק אחד וזה שאמר הקב"ה הנני נוטל צדיק והנה מה שמתו שני בני אהרן מכח זה מוכח דבשביל שלא יראו ברעה נאספו א"כ מזה הוכיח משה שהם גדולים ממנו ואהרן מפני שמשה ואהרן נשארו ואין זה כי אם שאינם צדיקים וחשובים כ"כ כמו נו"א: