אור ברסלב
זכרון אהרן פרשת כי תשא

זכרון אהרן· רבי אהרן הכהן

פרשת כי תשא

פרשת תצוה

וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא אח ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש תרומה לה' וגו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל וגו' לכפר על נפשותיכם, צריך להבין ולתת טעם למה אסור, לספור את בני ישראל לגלגלותם וגם למה יהי' נגף בפקוד אותם לגלגלותם ולמה לא יהי' ג"כ נגף בפקוד אותם ע"י איזה דבר ומה טעם של מחצית השקל ולא שקל שלם ולמה לא ירבה העשיר ולא ימעיט הדל ומה ע ינו של לכפר על נפשותיכם מה חטא יש במנין זה שצריך לכפרה:

ונ"ל לבאר דהנה האדם מחובר מגוף ונפש ולענין הגוף כל בני האדם שוין ואין חילוק ביניהם רק שאחד קצת גדול בקומה מחבירו ומשונה בתואר פניו אשו על ידו ניכר ונקרא בשם לא כן הנפש בה יש הבדל גדול בין אדם א' לחבירו כגבוה שמים מן הארץ ועל ידה אדם א' מישראל שקול כנגד כמה אלפים וכן אמרו חכז"ל שמשה רבינו ע"ה הי' שקול כנגד כל ישראל וזה לא הי' רק מחמת נפשו הרמתה וכמעט לא נמצא שיהי' שני צדיקים שוים בנפשותם ולכן אם ימנה את הצדיקים ומופלגי תורה עם עמי הארץ במספר אחד כבר יהי' מגפה וחסרון גדול בישראל למשל אם יש לאדם חמשה באנקנאטען אחד של חמשה זהובים והב' של עשרה והג' של חמשים והד' של מאה והה' של אלף זוז והנה אם ימנה רק מספר הבאנקנאטען ולא מספר שווין מה שכתוב עליהן אז יהי' מספרן מעט מזעיר לכן צוה הקב"ה למנות את ישראל במחצית השקל לרמז שרק הגופות יכולין להמנות ולא הנפשות ואם היו מונים בשקל שלם הי' מורה שמונים את האדם גוף ונפש והיו חוטאים בנפשותם אבל אם נותנים רק חצי שקל אז הנפש לא ימנה וזה שאמר לכפר על נפשותיכם וממילא מובן שא' העשיר ואחד העני לא ירבה ולא ימעיט ממחצית השקל שיהא ניכר שרק פלג גופאי יכול להמנות ודוק:

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה הי' לו ויאמר אליהם אהרן פרקו נזמי הזהב וגו' ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמר אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. ע"כ הקושיות חזקות מאד מאד, א' אם הי' העם סוברים שמת משה כמו שפירש"י ז"ל בשם הגמרא והמדרש למה לא בכו וסיפדו עליו, ב' מה זה שאמרו לאהרן קום עשה לנו אלקים וכי יכול אהרן לעשות אלקים ועוד הלא לא היו צריכים לאלקים אלא לאיש שיכול למלא מקום משה רע"ה, ג' מה שאמרו כי זה משה האיש אשר העלנו ממצרים וכי לא ידע אהרן את משה מי הוא עד שהיו צריכין ליחדו אשר העלנו ממצרים וגם קשה לשון מה הי' לו היו צריכין לומר מה נעשה עמו ד' אחר שלקח אהרן מידם הזהב ועשה ממנו עגל מסכה מיד אמרו אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים זה נראה לשגעון שיאמרו על עגל זהב שהי' שעה אחת קודם באזני נשיהם שהוא העלה אותם ממצרים ומה שהוא תמוה ביותר הוא על אהרן קדוש ה' שיתרצה להם בלי טענה ותוכחה עמהם לבקשתם ואמר מיד למי זהב ועוד שאמר ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה, ונראה שעשה אותו בכוונה על אותו הצורה ונראה לי לבאר דהנה ידוע במה מצינו שבכל הממלכות בארץ על פי הרוב אנשי המדינה הם בעלי אמונה אחת כמו שמצינו אלקי מצרים אלקי פלשתים וגם המלכות ושריו הם מאמינים באמונה הזאת ואם ימצא שיש במדינה עוד כת מאמונה אחרת המה מועטים והם נרדפים ואינם חפשים כמו הראשונים יען כי הכמרים והגלחים תמיד מלשינים עליהם ורוצים להכחידם מן הארץ כי ייראו שאלו בעלי אמונה האחרת ישחיתו את אמונתם כמו שאמר המן הרשע ישנו עם אחד וגו' ודתיהם שונות מכל העמים לכן למלך אין שוה להניחם אבל המלכות דעת אחרת עמו אינו רוצה להכחידם וגם אינו רוצה לגרשם לפי שבא תועלת הרבה למדינתו ולמלכותו על ידיהם שעושין מסחר וקנין ופורעין מסים ונותנין בניהם לצבא וכו' כמו אנחנו עם בני ישראל בגולה בעוה"ר והנה מרע"ה בא אל פרעה בשם אלקי העברים שישלח את בני ישראל מארצו ועשה אותות ומופתים לעיני פרעה ועבדיו עד שגרשום משם אבל בכל זאת לא היתה האמונה חזקה בכל בית ישראל הדור ההוא כמו שכתוב שבכל פעם ופעם שחסר להם דבר מצרכם ולא מצאו מיד היו פוקרין והיו רוצים לשוב למצרים ולא האמינו בה' שהוא הי' מוציאם ממצרים ואף שהקב"ה נתן להם לחמם ומימם ע"ד ניסי כמו שאמר הכתוב עד מתי ינאצונו העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי וכו' ולפי זה יש לומר שעוון העגל נעשה ע"י מחשבתם הרעה שלא האמינו שמרע"ה הוציאם בשליחות הקב"ה אלא בשליחות אלקי מצרים ועשה נסים ונפלאות בלהטיהם ובחרטומיהם וזה שאמרו אל אהרן אחר שראו כי בושש משה לבוא עשה לנו אלקים כלומר אחר שלא שב משה אליהם אמרו שלא הי' כוונתו אלא שלא יהי' במצרים ולא בשליחות הקב"ה ועתה עזב אותם במדבר והוא שב למצרים מעתה אנו צריכים לאלקים אשר יהי' עמנו ויעשה צרכינו אבל לא אמרו בפירוש את כוונתם ולבא לפומא לא גליא אבל אהרן ע"ה הבין כוונתם הרעה והי' רוצה להראות להם כוונתם ולזה אמר להם למי זהב וכו' ויצר בחרט ויעשהו בכוונה עגל מסכה ואז אמרו בפירוש שתמונה זו כלומר שאלקי מצרים הוא תמונת עגל אלה אלקיך ישראל אשר הוציאוך ממצרים כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו כלומר מה הי' כוונתו כשהוציאנו אחר שהלך מעמנו ויכול להיות שהי' שליח לאלקי מצרים ולזה אמר אהרן חג לה' מחר כשיבוא מרע"ה אז יהי' חג לה' כי יראו וידעו את מחשבתם הרעה וכי שוא והבל דברו את כל זה אמרתי לפי חומר הנושא:

ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה ויאמר וכו' הן ידעת את העם הזה כי ברע הוא ויאמר אלי עשה לנו אלקים כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה הי' לו, והנה יש כאן הרבה לדקדק על המשך הענינים שיהי' דבר דבור על אפניו ונלאמ"ו דהנה כבר ביאר הרמב"ן ענין תלונות ישראל על משה מפני שהיו פוסחים על שתי הסעיפים אם כוונת משה הי' לטובתם להדריך אותם וללמדם תורה ומצוות בשליחות השי"ת או אולי איננו כלל שליח מהשי"ת כ"א רצה לנחול כבוד עולמים ומפני שתמיד במזימות זו חשבו לכן כאשר בושש משה בהר זמן רב רצו לפרוק עול ולהפר ברית מלוכתו וממשלתו ורצו לחדש אמונתם באלהות אחר שיתן להם ראש אחר שיהי' ידו מושלת להם, והנה ברדת משה מן ההר וראה את העגל אשר עשו התפלא מאד למא לא קם אהרן להשתדל לעמוד תחת משה ולעסוק בצרכי צבור ועי"ז חשב שבוודאי מרדו באהרן והדיחוהו מהיות שבט הנהגתו עליהם בידו וזה ששאל אותו מה עשה לך העם הזה כלומר מה היתה הסיבה שגרמה שלא קבלת על עצמך משא עבודת הקודש תחתי וע"ז אמר לו הן ידעת את העם הזה כי ברע הוא כלומר סיבת הדבר הוא מפני שהעם הזה תמיד חושב מחשבה רעה היינו שאינך שליח מה' ללמדם תורה ומצוות ואמרו אלי כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו אם נשלח מה' אלינו או אולי עשה הכל לכבוד עצמו ועי"ז לא יכולתי לקחת שבט ההנהגה בידי: ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא. וצריך ביאור מה נתינת טעם הוא זה וכי מפני שעם קשה עורף הוא ראוי הוא למחילה וילך ה' בקרבם אדרבא מתוך כך אינם ראוים לזה ונראה דהנה אמרו בגמרא ג' עזין הן ישראל עזין שבאומות היינו ששום אומה לא היתה יכולה להתקיים באמונה זו אשר על ידה הם נבזים ושפלים באומות וכצאן לטבח יובלו ובכל זאת לא נסוגו אחור ולא ימירו דתם ורק ישראל מתקיימים בדתם ע"י טבעם העזה וערפם הקשה וכמו שאמר דהע"ה כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך ולפי"ז אף שהמידה הזאת חסרון מצד הוא מצד אחר יתרון ומעלה גדולה וזה שביקש משה ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא היינו לפי שזה הוא סיבה שתתקיים התורה והאמונה בידם:

תוכן העניינים

זכרון אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה