זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג
אות
לז:
כט הממחק:
א הממחק דהיינו המעביר שער או צמר מעל העור עד שמחליק העור או המשפשף אפילו בידו על העור המתוח על העמודים שקורין ראם כמו שהסופרי' עושין לעשות קלף או כמו שהבורסקי עושה בכ"ז חייב משום ממחק וכן הקולף מן העור ולפיכך אין מגררין בסכין ואפילו בצפרניו מנעל בין חדש בין ישן מפני שקולף העור אבל מותר לקנחו בקורה או בחרס המוכן שאין בו משום איסור טלטול והברזל שלפני בהכ"נ אם אין לו חוד אלא שהוא עב בראשו מותר לקנח בו:
ב אסור לשפשף המנעלי' בשבת בידו או ע"י בגד לצחצחו ופשיטא ע"י משיח' שקורין שוא וואקס דהוי ממרח והממרח בשעוה ובכל דבר הנמרח כגון זפת וחלב וכיוצא בו על רטי' או על כלי או על כל דבר חייב ולכן אסור למרח רטי' אם לא לחולה שיש בו סכנה אבל באוכלין לא שייך ממחק ולכן מותר למרח חמאה או פירות על לחם:
ג הממרט שיער מן הנוצה כדי שתהיה הקנה חלק בלא שיער חייב משום ממחק (ד) מותר לשפשף כלים עם חול ובלבד שלא יתן בו מים אבל לא כלי כסף עם וויין שטיין ולא במלח שכן דרך האומנים לעשות: