זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג
אות מ
לג הכותב:
א הכותב בידיו או בכל דבר המתקיים ע"ג קלף או נייר או על כל דבר המתקיים אפילו לא כתב רק ב' אותיות וי"א אפילו בלא רשם רק ב' רשימות כדרך שהמציירים רושמים חייב ולרוב הפוסקים אפילו לא כתב ב' אותיות בכתב שכותבין ס"ת אלא אפילו מכל כתב ולשון חייב ולכן אין להקל לכתוב על ידי עכו"ם אלא לצורך גדול מאוד:
ב אסור לכתוב שום אות או ציור שבעולם ואפילו במשקין על השולחן או על הלחלוחות שעל הזכוכית של חלונות או בחול ואפילו לעשות בצפרניו רשימה על הנייר אסור וכ"ש לעשות רשימה על פנקס של שעוה דאסור: (ג) אותיות של של כסף שנפלו מעל הפרכת אסור לחברו אבל מותר לכתוב אותם במחט באופן שלא יוכל להתקיים כלל רק לפי שעה ואפילו זה לא יעשה רק ביד שמאל דהוי דרך שינוי ואטר יד יעשה בימין דידיה:
ד וכל מה שאסור לכתוב אסור ג"כ למחוק ולכן צוקער גיבעקס או עוגות שנכתב עליו ע"י צבע או שיש עליו ציור בצבע אסור לשברנה אבל ציורי' או אותיות שנעשה בדפוס בלא צבע מותר (ה) ואם נטף שעוה על אותיות אסור לסלקו:
ו אסור לשבור חותם שיש בו אותיות ואפילו לומר לעכו"ם אסור וכשמביאין אגרת חתום לא מבעיא דאסור לומר לשבור החותם אלא אפילו לומר לו שיקרע הנייר סביב החותם אסור אלא יאמר לו הלא אין אני יכול לקרות וממילא יבין וגם זה בדוחק כי בעו"ה הרבה חילול שבת יוצא מזה דבלא"ה אסור לקרות אגרת שכתוב בו ענייני מו"מ ועניני מלחמות ואפילו לעיין בו:
ז ספר שכתוב על הגליון אותיות או צורות וצריך לפתחה בשבת ואין לו אחר מותר לפתחו ולסגרו:
ח אסור לעסוק בשום מו"מ בין לקנות או למכור לשכור ולהשכיר בשבת שמא יכתוב וכן אסור לקנות קנין בשבת אפילו אגב סודר שקורין קבלות קנין:
ט אסור לצחוק שום צחוק שדרך לכתוב שמא יכתוב ולהרויח הכל אסור: