זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג
אות לג
כה צידה:
א הצד דבר שדרכו לצוד כגון כל חיה ועוף חייב ודבר שאין דרכו לצודו אסור מדרבנן ולכן אסור לצוד זבובים או פרעושים אא"כ הם עוקצים אותו אזי מותר לטלן בידו ולזורקן אבל לא יהרגם כמו שנכתוב בסי' כ"ז וכ"ש דאסור לצוד בהמה וחיה וחתול ועופות שמרדו וברחו דבאלו אם צדן חייב חטאת ואווזן ותרנגולים וכל בהמה וחיה שגדלו בביתו והורגלו כבר בביתו ואפילו אם יוצאין יבואו מעצמן לביתו אם יצאו מביתו אסור לצודן ולתפסן בידים דעכ"פ הם מוקצי' אכל מותר לומר לנכרי שיצוד אותם אם מתיירא שמא יאבדו ואם תינוק צד אותן אין מוחין בידם, וגם יח להתיר לעמוד לפניו עד שיכנס לאיזה בית או לאיזה מקום המשתמר אבל סוס וחתול שמרדו וכן אווזין ותרנגולי' שקנה מחדש ולא הורגלו כבר בביתו לבוא מעצמם או שמרדו ואינם חוזרין עוד לביתו אף זה אסור, כללו של דבר אין חילוק בין אווזין לשאר בהמה וחיה ועוף אלא אם הורגלו כבר בביתו ובאים מעצמם לביתו מותר לעמוד בפניהם שיחזרו ממילא או לבית אחר אבל אם לא הורגלו עדיין בביתו אף זה אסור ומ"מ כיון שאינם שומעי' להמורי' יש להקל ע"י עכו"ם דמ"מ אפילו כשיכנסו לבית אינו ניצוד שאינו נוח לתפסם שם ובלבד שהעכו"ם לא יצוד אותה בידים דזהו צידה מה"ת:
ב צפור שנכנס לבית דרך חלון אסור לסגור החלון אא"כ שהזמן קור ואינו מתכוין כלל בשביל הצידה מותר כיון שאין בו צידה מדאוריי' עדיין שהרי אפילו בבית אין נוח לתפשו ולכן אם יצאה צפור מתוך הקן שלה שקורין שטייג לתוך הבית אעפ"י שנכנסה מאלי' לתוך הקן אסור לסגור הדלת של הקן שהרי הוא צידה דאורייתא, וכן התרנגולי' ואווזין שלא הורגלו עדיין בביתו אסור להכניסם ללול שבהם ולסתום החור שלא יצאו שכל זה הוא צידה דאורייתא (ג) אסור להעמיד בשבת מצודה לצוד העכברים: (ד) הנוטל דג ממקום שצריך מצודה אפילו ממקום שכבר ניצוד בו חייב: