זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג
אות יג
ב החורש:
א ידוע שכוונת החורש לרפיא ארעא. וגם להשוו' הגומו' כדי שיהיה המקום שווה, ולכן החופר בשדה או העושה חריץ בקרקע אפילו קטן מאד, וכן אם היה גבשושית קטנה (ר"ל הר קטן) ונטלה או שהיה גומא קטנה ומלאה בעפר כ"ז בשדה חיייב משום חורש וכן כל דבר שעושה ליפות או להשוות הקרקע הוא תולדו' חורש כגון המזבל שדהו או מסקל אבני', ולכן אסור לפנו' בשבת בשדה שנחרשה ועומד' לזריע' שמא יבא להשוות גומא: