זכרו תורת משה· רבי אברהם דאנציג
אות ה
מכלל הכבוד לקדש והוא מצות עשה מן התורה. וגם נשים חייבות בקידוש מדאורייתא להזכיר בפה שהוא יום קדוש יאמר ויכולו להעיד שהקב"ה ברא העולם בששה ימים וישבו' בשבת קודש ולכן חייב כל איש ואשה לשמוע קידוש ובעלי אושפזיכנו' שהנשים הולכות הנה והנה ואינם שומעים קידוש מבטלים מ"ע. ולכן צריך כ"א להזהיר לב"ב שישבו על השלחן וישמעו כלם. ואסור לאכול בלא קידוש ואם לא שמע אחד מבני ביתו קידוש והוא אינו יודע לקדש בעצמו אזי חייב הבעל הבית או אחר לקדש עוד הפעם. אע"פ שכבר יצא וצריך ליזהר שלא יצא מביתו לאחר הקידוש עד שאכל באותו מקום עכ"פ כזית פת או עכ"פ כזית מדבר שמברך עליו במ"מ או עכ"פ שישתה רביעית יין בפעם אחר בלא שום הפסק שראוי לברך אחריו ברכה אחרונה אם
לא שיהיה בדעתו לאכול בחדר אחר שאצלו באותו בית ובא"ל צריך לחזור ולקדש ואפילו קידש ודעתו לאכול אחר זמן ואכל אחר זמן לא יצא אלא יקדש ויאכל מיד באותו מקום קידש על כוס וסבור שהוא יין והוא שכר או דבש במדינתינו שהוא חמר מדינה יצא ידי קידוש אלא יאמרבשכמל"ו על שבירך לבטלה ויברך שהכל ואם הוא בדעתו לשתו' יין יקח כוס אחר יין וא"צ לברך בפה"ג ואפילו היה מים אלא שהיה החלו' מונחים לפניו יצא ג"כ ידי קידוש דלא יהא כאין לו יין. גם בשבת בשחרי' חייבין בקידוש בין איש או אשה גם
בהבדלה חייבים אנשים ונשים אבל אין איש שיצא בהבדלה רשאי לעשו' הבדלה בשביל אשה ואם אין לו יין כשר או יין צמוקים טוב שבודאי יש בו טעם יין מוטב לקדש על הפת: