זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן רלז
מוש"ק עהה"ס תרנ"ד.
לחתני הרב דרובינשאק ר' יעקב דוב ראפפורט
מה שהעירות במכתבך מסוכה נ"ה א' תניא כוותיה דרבא אם חל שבת להיות באחד מהן ימוטו ידחה, דמנ"ל לדמות זה לשיר של ימי החג שמזכיר תמיד יום שעבר, ואיך נאמר בכל ימי החג קרבן יום שעבר כיון דידעינן בקביעא דירחא:
לכשתדקדק בסוגיות הש"ס בכל מקום דפליגי אמוראי וקאמר תניא כחד ותיובתא דאידך, והכא לא קאמר ותיובתא דאביי כיון דלא מייתי מהכא רק לסיוע לסברת רבא דאשכחן בכה"ג דשיר של יום האחרון ידחה וסובר דהכי נמי ממילא לענין להזכיר יום החג כיון דתקינו רבנן לומר כן משום זלזול יו"ט שני דמזכיר של יום דלא ליתי לזלזולי ולחלק לשיר של כל יום דסדרן אינו מעכב, ומ"מ בשל ימי החג חששו שלא להזכיר רק משל יום שעבר דהוא רק משום ספיקא דיומא דלדידן בקיאין בקביעא דירחא, וע' בעירובין ל"ט ב' ומ' ע"א וע"ש בתו' סוה"ד זכרון ורא"ש סוף רה"ש ל"ה אות י"ב, וע' בספרי זכ"י למ"ק י"ט א' בדהרי"ף סו"פ לולב וערבה וע' ר"נ וריטב"א סוכה ומה שכתבתי מתפלין ביו"ט ש"ג כיוונתי בזה לתשובת הרשב"א סי' ס"א, וע' בח"י סי' תמ"ח ס"ק ז' וח"ס חא"ח סי' יו"ד ושו"ת רש"ל סי' ס"ח וגדולה מזו מצינו כה"ג במ"א סי' תצ"ד שאנו אומרים יום מתן תורתנו ביום נ' לספירה אף דקיי"ל כרבנן ביום נ"א ניתנה תורה, לרמוז לנו שני י"ט ש"ג כמ"ש בעשרה מאמרות, והיינו כיון שמת"ת היתה בחו"ל וכיון דחז"ל ציוו לחוג שני י"ט מספיקא חשיב נמי יום מתן תורתנו, וע' בשו"ת תה"ד בפסקים סימן קט"ז לענין יו"ט ש"ג להזכיר בלשון יו"ט:
וראיתי בעולת שמואל סי' ק"ג שלמד מסוגיא זו במעשה שאירע ביום ג' דחוהמ"ס שהתחיל הש"ץ לומר וביום החמישי וסיים קרבן היום עם המנחות ונסכים, והורה הרר"ב מפראג שכיון שלא אמר יום הרביעי שהוא טפל אין מחזירין אותו דמ"מ דהשתא דבקיאין בקביעא דירחא הוה יום החמישי בודאי, וחלק עליו דהא ביו"ט שני שהוא מספק מברכין דלא ליתי לזלזולי כשבת כ"ג א', והרמב"ם פ"ג מחנוכה תפס הך טעמא לעיקר ול"ל דלזלזולי למפרע לא חיישינן, דהא מ"מ יש לחוש לזלזול יו"ט שני מיום השמיני שהוא ספק שביעי וגם לזלזול דשנה הבאה אם נחזיק אותו לחמישי ודאי וכביצה ה' שיאמרו אשתקד כו' [וכה"ג במנחות ס"ח ב'], והא לרבא בסוכה נ"ה דשביעי ידחה וע"כ משום זלזול יו"ט ומש"ה רוצה לדחות יום העיקר לגמרי, מכש"כ שאינו יוצא במה שאמר רק וביום החמישי דניחוש לזלזול יוט"ש דהא מדחה יום השביעי לגמרי וכל ימי המועד שלא כתיקונן, וגם לאמימר דקיי"ל כוותיה דמדלגין דלוגי, מ"מ עדיף יום הרביעי לחוד שהוא אליבא דאביי, וע' בא"ח סי' קל"ז ס"ק ו' שמשיג על מהרמ"ל דצריך לחזור ולברך כשלא קרא ביום השלישי שהוא עיקר לפי דבקיאין בקביעות, ומכש"כ שיש לחזור משום יום הספק אליבא דרבא, רק שאם אמר אח"כ הש"ץ רק ביום הרביעי ולא חזר ואמר וביום החמישי דהא לאביי ביום החמישי לבד יוצא ולרבא דביום הרביעי לבד יצא ולאמימר דצ"ל תרווייהו מ"מ סדרן אינו מעכב ורמז לדבר בט"ז סי' תקצ"ג ס"ק א' עכ"ד:
ולא היה צריך לרמז בדבר דמהתם אין ראיה כלל שהסדר אינו מעכב, ועדיפא הו"ל למימר שמפורש בברכות י"ב ואו"ח סי' ס' ס"ג דסדר ברכות אינו מעכב ואם הקדים המאוחר יצא וע"ש ל"ד א' תוס' ד"ה מהיכן, ואף דמ"מ איכא חשש דהנכנסין והיוצאין כמגילה כ"ב א', וא"כ אין נפ"מ במה שסדרן אינו מעכב דהא אם לא אמר כלל ביום הרביעי אינו מעכב והחשש רק דלא ליתי לזלזולי, ואפשר דהוה כגזירה לגזירה וכירו' פסחים פ"א הלכה ד' וכי יש גדר לגדר, וע' בתו' ביצה כ"ד א' ד"ה ותניא ורש"י ל"ו ב' ד"ה שאני תחומין, ואין לחוש להנכנסין דלא ליתי לזלזולי כיון דהקריאה גופא רק משום חשש דלא ליתי לזלזולי אף דאינו מעכב, ובפרט דעיקר החשש דהנכנסין הוה בכאן חששא רחוקה כיון שכבר אמר ביום שלפניו ביום הרביעי וכן בשאר הימים, ולמיחש כולי האי ל"ח שמא לא היו בשאר הימים בשעת הקריאה או לא אסיק אדעתיה, ואפשר ג"כ דמה"ט א"צ לחזור ולאמרו כלל בטעה ואף שלא התחיל עדיין בברכה אחרת דליכא חשש אזכרת ש"ש לבטלה, מ"מ כיון דבדיעבד אין הסדר מעכב אין להחמיר ולאמרן דוקא על הסדר כיון דשוב ליכא חשש דאתי לזלזולי דטפי יש לחוש משים הפסק כשיחזור לומר שנית קרבן היום היכי דליכא תו משום דאתי לזלזולי דבכה"ג לא היתה תקנת חכמים לאמרו, וכמו שאומר פסוק וכופלו במקום דליכא טעמא לכפילתו, ומשום חשש נכנסין הוה כגזירה לגזירה או כתקנתא לתקנתא בב"מ ה' ב' ובתו' שבועות מ"ו א' ד"ה ורבנן וע"ש בשמ"ק לב"מ, והכ"נ בתחלה לא נתקן לאמרו רק דלא ליתי לזלזולי ולא משום הנכנסין, ואף דיש לדחות כתו' חולין ק"ד א' ד"ה ומנא תימרא כיון דהוא חשש קרוב, וכדדחי ריש ביצה ג' א' וע"ש ברש"י ולקמן י"ח א' תו' ד"ה גזירה, וע' בח"צ סו"ס ע"ה, ויותר מסתבר לחלק כגיטין ר"ד י"ח הנהו קלא אית להו יע"ש ובסוטה מ"ג ב', והכ"נ במי שטעה כשאומר אותו דמידע ידעי כ"ע דהוא משום ספיקא דיומא, ולכן פשוט שצריך לחזור ולומר בכה"ג וביום החמישי: