אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ד· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן רכ

סימן ריט

ג' מ"ח הברכות לפ"ק.

להרב דראסיין רא"מ לפידות

מה שהעלה במכתבו דהא דסגי בז' טפחים על ז"ט מיירי שיש לו חדר מיוחד לשינה וחדר לטייל וע"ד שאמר בקיטוניות שבה, ובהג"ה שאם עשה סוכתו בתחלה במקום הראוי להצטער דלא חזי לשינה לא יצא כלל אף באכילה, וע"כ דמיירי בשאין לו רק סוכה אחת שצריכה שתהא ראויה לכולהו, דהא הטיול חיוב בסוכה ואיך יוצא בסוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו, והא מפיק לה מתשבו כעין תדורו, וא"כ לדידן שאין לנו רק סוכה אחת צריכה שתהיה גדולה בכדי שיוכל לישן ולטייל בה, והעושים סוכה בביתם צריכים להסיר התקרה ולסכך חלק גדול שיהיה ראוי לכל מילי במקום המסוכך עכ"ל:

בעיקר סברתו נגד המרדכי ותה"ד ורמ"א בסי' ר"מ וכל הפוסקים דכל שאינו יכול לישן בפישוט ידיו ורגליו לא הוה מצטער, כדמוכח משיעור סוכה דהוא ז' טפחים וע"ש במ"א ס"ק ט' וט"ז ס"ק ה', ואף דמפיק מתשבו כעין תדורו על הטיול, לא מפיק שתהא עשויה כדירה ממש, ובירו' סופ"ב דסוכה ואין תשבו אלא תדורו כמ"ש וירשתם וישבתם ובחו' כ"ו א' ד"ה הולכי דרכים ושם כ"ח ב' ד"ה והיינו, ומ"מ הטיול אינו חיוב רק כשרוצה לטייל צריך שתהיה בסוכה ולכן השמיטו המחבר תיבת ומטייל בהעתקת לשון רש"י וטור שנכלל בדבריו רק על הדירה ביום ובלילה, וכן הרי"ף העתיק שאדם עושה סוכתו דירת קבע וכו', וכן דקדק הק"ע בלשונו ר"פ הישן ועיקר ישיבת הסוכה אכילה ושתיה ושינה וכ"מ קצת בלשון המרדכי והג"א פ"ב דסוכה אבל אם עשה מתחלתו במקום הראוי להצטער באכילתו ושתייתו או בשינה כגון שירא מגנבים וכו':

וגוף חידושו הקדימו החכ"צ בתשובה סי' צ"ד שמשיג על המרדכי דתשבו כעין תדורו לא על אופן הסוכה קאי שתהא עשויה אלא על אופן הישיבה, וה"ה אם עושה ב' סוכות אחת לאכילה והשניה לשינה אף שאותה של אכילה אינה ראויה לשינה מ"מ נפיק י"ח באכילה, ובשו"ת מים רבים חא"ח סי' נ"ג האריך השואל להשיג על הח"צ וע"ש בסי' נ"ד שמסכים המחבר לדבריו דאף דמסברא י"ל דזה חשיב נמי כעין תדורו שהרי כמה ב"א מיחדים החדרים שבבתיהם זו לאכילה וזו הגונה לשינה, מ"מ סברת הח"צ יחידאה היא נגד כל הפוסקים, והמרדכי הביא בשם ס' יראים עמוד זמנים סי' קכ"ג אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער אפילו באכילה לא יצא דלא הוה כעין דירה כיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו, וכן דעת רמב"ן במלחמות ות"ה ואגודה ומהרי"ל וב"י בטא"ח ולבוש וב"ח ורע"ב וכל הפוסקים. ומה שהוכיח הח"צ מהא דר"ע בסוכה כ"ג שעשה סוכה בראש הספינה כו', ואין ראיה דר"ע רצה לישן על הספינה והדפנות סביב לו והסכך על גבה וכו'. וכן העלה במשיבת נפש תנינא חיו"ד סו"ס כ' וע"ש באריכות בדחיית כל דבריו וע"ש במחצית השקל, ובישועות יעקב סי' תר"מ ס"ק ג' ובשו"מ רביעאה ח"א סי' כ"ט שדחה קושיתו, ובכנף רננה חא"ח סי' ס"ו האריך ג"כ בסתירת הח"צ מכמה קושיות ובהר הכרמל חא"ח סי' ט"ו ושו"מ תנינא ח"ג סי' ל"ו מרש"י סוכה כ' ע"ב:

ובגבעת שאול סי' כ"ד תמה על המ"א סי' תרל"ט מערכין ג' סע"א, אך לשערי אפרים סי' ל"ד דהא דאבל חייב בסוכה אף דלא הוה תשבו כעין תדורו לדידן דנוהג שבצנעא ביו"ט ואבל חייב בסוכה ונדחק דלפי האמת קמ"ל דאף בעידן עבודה חייבים, ולפ"ז לק"מ קושית המ"א וע"ש עוד דאם יאסר האבל בסוכה יהיה פרהסיא, וכה"ג ברא"ש פרק אלו מגלחין סי' כ"ח מר"ת שהיו קוראים אותו בכל שבת שלישי ואירע בו אבילות ועלה מעצמו דאם ימנע מלעלות בשבת הוה פרהסיא, ובישועות יעקב סי' תקמ"ח אות ה' מיישב דהרמב"ם וע"ש בסי' תר"מ אות ד', ובהעמק שאלה אחר ס' שמות בהשמטות אות ח' לשאלתא ט"ו אות ז' והקדימו בגב"ש הנ"ל וכתב דלדינא דנוהג ביו"ט שבצנעא ואבל חייב בסוכה א"כ סתרי אהדדי, ובבית מאיר בחידושיו לערכין ג' וע' בברכ"י סי' תר"מ דין ט' אות ח' בשם נימוקי ר"ב אשכנזי כ"י דמייתי הגירסא מגמרא של קלף יע"ש שהאריך, והרמב"ם השמיטו ואפשר דפשיט ליה מסברא דחייב שלא בשעת עבודה כיון שכבר הביא הדין בהולכי דרכים שחייבים בלילה, ומה"ט השמיטו בציצית שכבר הזכיר שחייבין שלא בשעת עבודה וכן בתפילין מאחר שכבר הזכיר שאינן מעכבות זא"ז, וכן בתקיעת שופר מאחר שהוא פשוט דאינהו בהשמטת כספים ובשילוח עבדים, וע' בשם אהרן לערכין ג' מ"ש על קושית השעא"פ ובארחות חיים ברמזי א"ח:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה