אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ב· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קיח

סימן קיז - ב

בענין קידוש הלבנה בליל שבת ויו"ט אם המצוה עוברת. בשו"ת הרשב"א סי' קי"ח מה שמצאת שאין מברכין ברכת הלבנה בליל שבת דשמא יש תחומין למעלה מעשרה. שעיקר תחומין דעת רבותי שאין תחומין למעלה מעשרה דכל ספד"ר לקולא ואפילו לכתחלה. ומ"מ לענין ברכת הלבנה דליהוי במקבל פני רבו למעלה מעשרה כו' א"כ אף בחול לא יברך שאין המברך קופץ למעלה עד מקים הלבנה ועוד שאינו מברך אלא למצוה שאינו למעלה מעשרה ולא מן התחומין וכו' וע' בשו"ת רמ"ע סי' ע"ה וגם בשו"ת קרית חנה סי' ו' שאין שום חשש ונזכר ג"כ מתשובתו במהד"ב על ח"א משבות יעקב. ובשבו"י ח"ג סל"א שהגר"ד אופנהיים עשה הלכה למעשה שלא נראה הלבנה עד ליל שבת י"ב לחודש והכריז לקדשה בליל שבת ובשו"מ קמא ח"ג סקנ"א דאף בט"ו אם חל בשבת יקדשנה בברכה. וע' בזכור לאברהם ח"ב בק"א והשמטות לדף ב' ע"א ובית מאיר א"ח סתכ"ו ס"ב. ובתפארת ישראל למו"ק פ"א מ"ז אות נ"א האריך דעכ"פ ביש חשש קל שלא יוכלו לקדשה אח"כ שרי לקדשה בשבת ויו"ט. ובמאורי אור חלק עוד למועד מהד"ב לא"ח סתכ"ו דף קע"א רע"ב שנמשך המנהג כמו בטלטול מגילה משום עירות שאין מוקפין והכ"נ רוב אין בקיאין ויטלו הסידור והרבה קולמסים נשתברו משום לקוטי מהרי"ל שאינו בר סמכא ורבו אמר דרך הלצה דא"כ גם ברכת רעם וברק וקשת חוץ לתחום וא"צ לדקדק כלל במאוחר זמנו או למדקדק לכתחלה בתוך ז' ע"פ הש"ס ופוסקים כו' (וע' בתשובותי לעיל סל"ה בד"ה וע' במ"א סכ"ה וע' רש"י סוכה כ"ה ב' ד"ה שחל ומגילה ו' ע"ב ד"ה אין מעבירין ושו"ת תפארת צבי חיו"ד סו"ס מ"ב בד"ה אולם):

וע"ש במאורי אור דגירסת דוד מ"י חי וקיים רמז כמוס וטמור ומסובב שקוין בסידורים מדויקים והדין עמהם דכ"ע ידעי דהב"ה יחיד חי וקיים ופייגא דעתייהו ולא אשכחן רק בפ"ב דר"ה לסימנא ולא שיאמרו המון עם מלתא טמירתא. והרמ"א נשמר בלשונו ונוהגין לומר וברישא נקט ואומר דלא ניחא לרבינו להנהיג בכך שהביא הד"מ בשם בחיי שדבריו דברי קבלה עכ"ל. והארכתי בהגהותי לר"ה כ"ה א' מזוהר בראשית קצ"ב ע"ב ויגש ר"ז ע"א וח"א מסנהדרין ל"ח ועוד כמה מדרשים. [ובסו"ס צפנת פענח דלפי' האחרון שברש"י שגזרו שלא לקדש כאן. אבל האיך נרמז שיקדש למחר כי המספר של הסימן הוא 829 ותעשה קו לבין 8 לרמז שהחודש שעבר יהיה חסר כ"ט יום ושיהי' נשאר יחידות כמספר הח' של חודש עכ"ד]. ובשו"ת מאיר נתיבים סי' פ' במ"ש רמ"א שהאבלים לא נהגו להתפלל שלא נתכוון אלא שהאבלים בעצמם אף שבאמירת קדיש מהדרים הרבה כמו בחול אפ"ה לעבור לפני התיבה לא נהגו וכו' יעש"ב. ובמ"א סי' ת"צ ס"ק ח' במ"ש בתשובת רמ"א לכן דקדקתי וכתבתי והעם נהגו ושם כתבתי וכן נוהגין. ובט"ז א"ח סשכ"ח ס"ק ה' ואף שכתב רמ"א וכן נוהגין אין ראיה דלאו מנהג ותיקין הוא כו':

ובמטה משה סתקל"ז בשם רש"ל וב"ח וט"ז סתכ"ו ס"ק ד' וסיים במ"א ס"ק י"ד וכש"כ כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית. וע"ש בברכי יוסף אות ד' שהאריך ובפחד יצחק ערך ברכת החודש אבל חדשים מקרוב באו דאית בהון מעט ריח תורה והם חכמים ומקובלים בעיניהם אע"ג דנגד פניהם נבונים יוצאים מקצתם מבהכ"נ במוש"ק כו' והולכים נגד חומות בהכ"נ שהוא מקום מטונף מאד כו' ושם יושבים ומברכים כו' אוי להם מעלבונה של תורה ושל קדושה כו' והועתק בקצרה בעקרי דינים חא"ח סט"ז אות כ"ב וע' בסדור הגיון לב משש"ב ובשו"ת רדב"ז ח"א סשמ"א שאם המסך דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שנהנה ממנו ויוכל להכיר בין סלע לפונדיון ודאי דיוכל לברך וכדתנן אין מברכין על האור עד שיאותו לאורו וכמה עד שיכיר כו'. ובצוואת החי"א בבית אברהם אות ו' מב"א החושבים לעשות מצוה ומקדשים הלבנה באמצע הרחוב שהרינסטאקין מלאים מן מי רגלים ולא יהא אלא סרוחין שצריך להרחיק מהם כמו צואה ואף בלילה. ומוטב שלא לקדש הלבנה כלל מלקדש במקום שאינו נקי והקורא פסוקים או ברכות כו' במקום מטונף עלי' נאמר כי דבר ה' בזה כו' ומי פתי שבדבר קל יתחייב כרת מה שאין לו הנאה מזה עכ"ל. ובנחלה לישראל סכ"ב שמה טוב המנהג שראה אצל צדיקים שמקדשים הלבנה בבהכ"נ וקורא אני עליהם אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך. שברחוב אי אפשר להמלט מחשש מקום שאינו נקי

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה