אור ברסלב

זכר יהוסף חלק ב· רבי יוסף זכריה שטרן

סימן קטז

סימן קטו

יום ב' ג' מנ"א תרל"ו. להרב ר' יהודה ליב בהרמ"א גארדאן בנייאשטאט נישטאק. בדבר שאלתו שבני הכפרים עוסקים בחטיבת עצים ביערות ולשלחם על נהר וויליא. וכנראה ממכתבו שסביבות העיר מפסיק הפראם ממקום קניית השביתה למקום המנין ואי אפשר לעשות עירוב באוכלין על תנאי וכמה פעמים מוכרחים לקנות שביתה ברגליהם או על המעברות (פראמען) ולפעמים שבהכ"נ שבאותו צד קונין שביתה אין שם עשרה שמתאספין באותן אלפים שמעבר ביתו והלאה. אם מותר להתנות מקניית השביתה בע"ש בהש"מ על תנאי אם יהיה מנין עשרה בבהכ"נ שבאותו צד תועיל קנייתו ואם לאו יהיה לי אלפים אמה מעבר ביתי והלאה. וכהא דעירובין ל"ו ב'. אי נימא כיון דמעשה קניית שביתה ברגליו אי אפשר ע"י שליח וכיבמות ק"ו א' ורמב"ם פ"ד מיבום ואה"ע סקס"ט וע' רש"י עירובין ל"ג ע"ב ד"ה מתיב עכ"ד, וע' לקמן מ"ט ב' ובמל"מ פ"ו מאישות סוף הלכה א' שהך מלתא אינו מוסכם וע' בכתוב ות ע"ד א' ובפרש"י ותו' דאפשר להנותן לקיים המעשה מהתנאי ע"י שליח וכן לפרש"י רשב"ם וריטב"א קידושין ס"א ותוס' גיטין פ"ד ע"א בד"ה על מנת כו' ודומיא דקיום החליצה דאי אפשר ע"י שליח דוחלצה נעלו מעל רגלו כתיב אבל קיום התנאי דנתינת המעות אפשר ע"י שליח. אבל בתו' גיטין ע"ה א' ד"ה לאפוקי שהתנאי דאם בחקותי ואם תאבו צריך להיות ע"י שליח ורוב המצות ע"י שליח. וכן בשמ"ק שם ובני גד וראובן נמי אי הוו משדרי שלוחייהו לא"י הוו מקיימי תנאיהו. וע"ש בפ"י שד"התו מגוגמים דמש"ס מוכח דקאי על המעשה ולא על התנאי. ובשו"ת בגדי ישע חא"ח סי' ט' הגיה שצ"ל שכר מצות וע"ש בסי' ז' וסי' ח' וע' בדרישה ר"ס ל"ח שהבין שהתנאי אפשר ע"י שליח. ובתפארת מנחם פ"ז מאישות סוף כלל ב' אות כ"ד טרח בישובו. ובשו"ת אגודת אזוב מדברי חיו"ד סכ"א האריך והניח דה"תו ורי"ו בצע"ג ובשו"ת בית אפרים חאה"ע ר"ס קכ"א השיב לשואלו ששגה בזה יע"ש. ואם שבלאו הכי אין מקום לקושיתו מהא דאין שלד"ע כיון שמצד גוף המעשה אפשר לקיימו ע"י שליח וכמ"ש בתפארת מנחם כלל ב' אות כ"ב ובקו"א למשפטי התנאים אות י"ט. ואין רצוני להאריך במה שאינו נוגע לעיקר השאלה:

והנה מעלתו העיר ממחלוקת הכ"מ פ"ו מאישות ה"א דהרמב"ם לא מצריך בתנאי שיהיה אפשר לקיים ע"י שליח והא דחליצה מוטעת כשירה משום דעביד מעשה אחליה לתנאיה ולהמ"מ גם לרמב"ם בעי לקיימו ע"י שליח עכ"ד. וע"ש בלח"מ שהביא סעד לסברתו מהא דרבינא יבמות נ"ג א' דלכ"ע יש תנאי בחליצה וע"ש בתו' ובכתובות ע"ד א' ד"ה תנאי ובבני אהובה בהלכה ד'. וע"ש בשעה"מ בסוף הענין הלכה ב' שהאריך להשיב על הלח"מ ולפלפל בישוב דהרמב"ם. וביסוד דברי מעלתו להוכיח כהה"מ דלתו' קידושין נ' סוע"ב ד"ה לבד מאשה כו' וע"כ דלא גזרו בפדיון הבן דלא מהני ג"כ חליפין כיון דאינו יכול לפדות ע"י שליח לריב"ש כיו"ד סש"ה ס"י בהג"ה. וממילא התנאי בטל ומעשה דקיום הפדייה אינו תלוי בחזרת החמשה סלעים ורק שהחיוב לקיים התנאי כשאר שכירות כרש"י יבמות קי"א ד"ה הב ליה ואין לדמות להא דגזרו שמא יאמרו פודין בשטר ככתובות נ"א ע"א דשם מיחזי כשטר ממש עכ"ד. ויעיין בשעה"מ פ"ו מאישות בסוף הענין שהעיר ג"כ בזה. לריב"ש. ובשו"ת עדות. ביהוסף החדש חיו"ד סל"ד ענף ב' הקשה ג"כ קושיא זו ודחה. וכבר הקדימו השעה"מ בקושיתו. וגם בתירוצו הקדימו בהפלאה לכתובות ע"ד א' בשם בנו דהא דילפינן מתנאי בני גד וראובן אינו אלא בדבר שיש בו מעשה דלא אתי תנאי שהוא דבור ומבטל מעשה אבל דבר שאינו אלא דבור אתיא דבור ומבטל דבור. וא"כ ודאי בנתינת המעות לכהן יכול להיות ע"י שליח אלא דהאמירה צריך להיות בעצמו ובדבור לא בעינן דיני התנאי. וכן מחלק באבני מלואים אה"ע סל"ח סוס"ק ה' דנהי דהפדיון עצמו אינו ע"י שליח אבל באומר לכהן המעות שאני נותן לך ע"י שלוחי יהיה בני פדוי ודאי מהני לכ"ע. וע' בח"ס אה"ע ח"ב סו"ס צ' וכן הביא בשו"ת אגודת אזוב המדברי חיו"ד סכ"א בשם פתח הבית. וע' בהפלאה לכתובות נ"ו א' תו' ד"ה הרי זה מקודשת כו' משש"ב. וכ"כ התו' כתובות ע"ד א' ד"ה תנאי דהואיל בידו שיוכל לקיימו ע"י שליח בידו לשדיה ביה תנאי. ומסולק קושית גליון הש"ס מרע"א בתו' נזיר י"א ע"א ד"ה דהוה מתנה ובשו"ת רע"א סו"ס מ"ח מר"פ ואלו נדרים באומר קונם רחיצת עולם עלי אם ארחץ היום דמהני תנאי אף דאי אפשר ע"י שליח:

ולפ"ז ניחא דלא הוה אלא דבור:

וע' בשו"ת ציוני ח"א ס"ל וע"ה בחדושיו לנזיר י"א וכן העלה בשאילת שמואל סי' ד' לתרץ עפ"ד הפלאה ופ"י בגיטין ע"ה והגהות מרדכי דכתובות ריש המדיר ע"ש קמ"ב וסו"פ האומר בקידושין. וע' בח"ס חיו"ד סשכ"א ושו"מ קמא ח"ב סע"ו וסו"ס ע"ז ד"ה והנה הוגד ורביעאה ח"ג סי' י"ב בד"ה ודרך אגב. וכן תירץ בשמ"ק דנזיר לקושית התו' דדוקא גבי מעשה דבידים כגון קנין חליצה גט וקידושין דאי אפשר לקיים אלא ע"י עצמו אלים המעשה ואפילו לא נתקיים התנאי אבל נדר ונזירות לא. והובא גם בשעה"מ פ"ו מאישות ה"ב בסוף הענין. וע' בד"מ אה"ע סל"ח שהביא ג"כ הגמ"ר וע"ש בב"י מתשובת הרא"ש כלל ל"ה דין ח' ובדברי משפט ח"מ סרמ"א סי"ב אות ד' בחדושי בנו הגרי"צ מלונטשיץ ובשו"ת כסא דהרסנא סד"ר בדהפ"י פרק המדיר וסקמ"ב בד"ה אומר אני ובטיב גיטין לגיטין ע"ה בד"ה והא הו"ל מעשה וישועות יעקב אה"ע סקנ"ז ס"ק ב' בפי' הארוך ושו"ת ברית אברהם חאה"ע סט"ו אות ו' ונודע בשערים תנינא בחדושיו לגיטין י"ח ב' בדה"ס ס"ד ע"ד ד"ה נהנה במה שהקשו התו' בנזיר וקמא ח"א סנ"ד דף ס"א ע"ד. וחסד לאברהם חח"מ סמ"ז בדף ס"ז ע"ג בדהרמב"ן בחידושיו לב"ב קכ"ז וע"ש בחיו"ד סי' ס"ח דף ק"ד ע"ב וברכת יוסף חא"ח סט"ז אות א' ובנין ציון החדשות סי' ס"ה ובמקום בינה על היו"ט פ"ו ה"ט בדף ע"ב ובעמק הברכה על ברכות בסוף ההקדמה יע"ש עוד בדף ג' ע"ב ובשו"מ קמא ח"א סו"ס רכ"ג בישוב הקושיא מהא דבנותן לכהן ע"מ להחזיר אם לא החזירו אין בנו פדוי והא כיון דאי אפשר לקיימו ע"י שליח לריב"ש המעשה קיים די"ל דהא מתנה יכול להיות ע"י שליח והפדיון תליא אם יהיה מתנתו מתנה והרי המתנה יכולה להיות ע"י שליח ומהני התנאי ואם לא נתקיים התנאי מתנתו ממילא בטילה. וכה"ג העלה באגודת אזוב המדברי חיו"ד סכ"א בדף כ"א ע"ב וע' בתפארת מנחם הלכות אישות פ"ז כלל ב' אות כ"ג. ובעמק יהושע סי' י"א בד"ה אך שיצא שטרח ג"כ לדחות הקושיא עפ"ד הקצה"ח וכיוון לזה ג"כ בבאר יצחק חיו"ד סו"ס כ"ה. וע' בגור אריה יהודה חיו"ד סי' נ' שהאריך בדעת הרשב"א דסובר כריב"ש דאינו ע"י שליח ובישועות יעקב א"ח סתרנ"ח ס"ק א' ב' ושם ס"ד בתשובת בנו ובסתרנ"ד ס"ד בשם נכדו שנדפס אחר סתרס"ט ובחאה"ע סקס"ט ס"ו ס"ק כ"ז. וע' במשיבת נפש תנינא ח"ב סי' מ'. ושם אריה חאו"ח סי' י"ב בד"ה ובזה בהא דסוכה מ"א במעשה דר"ג וזקנים והא לא אפשר לקיים המעשה ע"י שליח כיון דבלא התנאי אסור ואין סלד"ע יע"ש שנדחק. וכבר הבאתי דכיון שמצד גוף המעשה אפשר לקיימו ע"י שליח רק דבר אחר הגורם שהיא עבירה מהני תנאי. ובזה נדחה כמה קושיות האחרונים וע' בסו"ס תרומת יד בקונטרס קסת יונתן אות ח'. גם במה שחקר אי סגי מצד המתנה כבר הבאתי מהתפארת מנחם שחקר בזה. וע' בשו"ת השיב משה חיו"ד סמ"ח בד"ה ועפ"ז נראה וע"ש בדף ל"א ע"א וחאה"ע סע"ו באפשר לקיימו ע"י שליח

ובעיקר קושיתו על התו' דמאי שנא אשה מפדיון הבן שלא גזרו. מלבד מה שהרגיש בעצמו דתו' לשיטתייהו שם ג' א' ד"ה ואשה דחליפין לא קני באשה דלא מיקרי כסף. ורק לרמב"ם סופ"ה מאישות הכ"ד דאם החזירתו הרי לא הגיע לידה כלום ואינו הנאה יע"ש בתו' וגם העיר בעצמו מרשב"א וריטב"א משום דאשה חמורה מפדיון הבן ואף דרבא לשיטתו ביבמות קי"ט מה לי איסור לאו וע' בתה"ד סו"ס רכ"ג. מ"מ להמל"מ פ"א מיו"ט הי"ז דרק בלאו שיש בו מלקות עכ"ד. וע' בעירובין י"א סע"א ופרש"י ופסחים י"א ע"א משום חומרא דשבת מיבדל בדילי. וי"ל ג"כ דשאני פדיון הבן שהוא איסור עשה כמנחות ס"ח דאטו משום עשה נגזור יע"ש בתו' ובפמ"ג בפתיחה כוללת לא"ח ח"ג אות א' וח"ד אות ל' והלכות ציצית סי' ח' במש"ז ס"ק ח' ד"ה אמנם ושו"ת שאג"א החדשות סי' ו' בקונטרס חובת קרקע בדיני חדש ופמ"ג או"ח סי' י"א ס"ק ב' באשל ד"ה והנה וסו"ס שמ"ב במש"ז וראש יוסף שבת י"ד א' ונשמת אדם הלכות מכירת חמץ שאלה א' ושו"ת מהר"ם מינץ החדשות סו"ס ו' בהג"ה ורשמי שאלה חיו"ד סל"ז בדף נ"ה ע"ג במוסגר ועי"צ חא"ח סי' א' אות י"ח ורבא דמדמה בעירובין צ"ו ב' איסור שבת לתכלת דגם בהכנסת תפילין דרך מלבוש ליכא חיוב חטאת כשבת ס"א. ועכ"פ בעירוב ברגליו דלא הוה אלא מילי מועיל להתנות גם על הפראמען דאף דגמר בלבו לשבות באיזה מקום נמי מהני בשכבר בא לשם ברגליו וממילא לא חשיב כאן מעשה מה דבעינן שיעקור רגליו מביתו כא"ח סת"י ס"ב:

ב) ומה שהאריך לפלפל כיון דעיקר קניית שביתה יכול לעשות ע"י שליח לערב על ידו בפת צפ"י כתובות ע"ד דכיון דאפשר להתקיים ע"י שליח באיזה אופן שיהיה הוה אפשר לקיים ע"י שליח. וקצת ראיה לדבריו מהשמ"ק כתובות ע"ד א' התם איתקש הויות להדדי כיון דרוב הויות אפשר ע"י שליח בכסף ושטר. ואף דהתם היקישא מ"מ חזינן דמהני מה"ט גם לענין ביאה. ובעירובין נ"א ב' דלר' יהודה דעיקר עירוב ברגל וסובר שם ל"ו ב' דיש תנאי בעירובין. ומה שהעיר מב"ב קל"א ב' שהוא מטעם אומדנא ולשמואל שם קל"ג ב' לא תעביר אחסנתא כו' ולמל"מ אפילו בדרבנן אין שלד"ע. וסתר בעצמו דגם לתו' קידושין ו' ע"ב דגם באומדנא בעי משפטי התנאים מ"מ האי אומדנא מוכח טפי כתו' כתובות צ"ז א' וקידושין מ"ט ב' ולבד זה דחוי מעצמו דרק כשאומר שתחזירהו לי שמזכיר בפירוש התנאי ורק שאינו בכופל משא"כ בשאינו מתנה שום דבר. ומה שהוכיח ממהרי"ט ח"א סו"ס ס"ו דבמינוי שליחות יכול להתנות על התנאי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש שיהיה שלוחו מעכשיו שיצוה לכתוב גט בלי תנאי. ואמאי מהני תנאי במינוי השליח קודם כתיבת הגט והא מילי לא מימסר לשליח. וע"כ כיון דאפשר לקיים ע"י שליח באופן שכבר כתוב ועומד עכ"ד:

אך להפלאה כתובות ע"ד א' להוכיח דכיון דלא הוה מילי א"צ ללמוד מתנאי בגו"ר דאינו אלא בדבר שיש בו מעשה אבל בדבור דאתי דבור ומבטל דבור ומועיל אפילו אינו יכול לקיים ע"י שליח. וגם דלכמה פוסקים אי אמר בפירוש הוה שליחות אף למילי וע' בנוב"י תנינא חיו"ד סקמ"ז שתמה על מהרי"ט ח"א סקכ"ז וע' בשיבת ציון סי' צ"ד וצ"ה וברית אברהם חאה"ע סט"ו אות ז'. וע' בשו"ת מהריא"ז ענזיל סו"ס ל"ד בעיקר סברת הפ"י שהוא להיפך מסברת התו' הדעת מכרעת כהתו' יעש"ב:

ומה שהעיר עוד מכתובות ע"ד א' והא ביאה אי אפשר ע"י שליח איתקש הויות להדדי ואף דבלא היקישא הא עיקר קנין האשה אפשר להיות ע"י שליח בכסף ושטר ופלפל בזה להרבינו נתנאל בתו' קידושין ד' ב' יע"ש ועיקר קושיתו קדמהו הנוב"י תנינא חיו"ד סקמ"ז מבן המחבר והביא ג"כ מפ"י כתובות ע"ד א' דלאו מכח היקש יכול להתנות תנאי בביאה אלא משום דעיקר הקידושין יכול להיות בכסף ושטר וליכא למילף לעלמא וע"ש בקו"א ובנוב"י דחה זה. והח"ס אה"ח ח"ב סי' צ' הסכים להפ"י והאריך דהא גופא ילפינן מבני גו"ר וע' באגודת אזוב המדברי חיו"ד סכ"א ד"ה מעתה וד"ה והא ובשמן כתית למנחה לגיטין כ"ט שהאריך:

ומה שהעיר בנזיר י"ח א' על מנת שיהא בכרי זה מאה כור ונאבד ר"ש אומר שספק נזירות להחמיר יע"ש ל"ד א' ומוכח דלר"ש מועיל תנאי בנזירות. והרי לר"ש נזיר טהור נמי חוטא כנדרים י' ע"א וא"כ לא אפשר לקיים ע"י שליח דאין שליח לדבר עבירה והאריך בפלפולים. ומלבד דלתו' ב"ק צ"א ב' ד"ה אלא ותענית י"א דהמצוה גדולה מהחטא. אבל מעיקרו ליתא דעל מנת בכרי לא הוה תנאי כיון דבאופן הזה הוא מחוייב ולא דמי לכל מילי שמתנה שיעשו איזה דבר והכא שהענין בא ממילא רק כשיתברר שהוא כן וכמו בערב דכתובה אם יגרשנה או ימות קודם דאז יהיה החיוב וכתומים סי' קל"א ס"ק ח'. ודמי לאומר שאהיה נזיר כשיגיעו לי כך שנים או כשיהיה המעשה כך. ובעיקר קושיתו נשאל בשו"ת פני אריה סי' י"ח דמשמע דאלו ודאי לא היו בו מאה כור בשעה שנזר לא הוה נזיר ולתו' כתובות נ"ו דגם בנזירות צריך משפטי התנאים וכיון דנזירות אי אפשר להתקיים ע"י שליח ליהוי התנאי בטל וכקושית התו' אמתני' הריני נזיר על מנת שאשתה יין ותירוצם לא שייך הכא למאן דמתני בנזירת שמשון דאין כאן קרבן יע"ש תירוצו באורך. ובשם אריה חיו"ד סמ"א פלפל בהנוב"י ופ"י אי שייך שליחות בשבועה דאין שלד"ע דלפ"ז גם בתנאי לא מהני דאין לקיים ע"י שליח. וע' בשער המשפט סשמ"ו ס"ז בטעם שלא יוכל לעשות שליח על הקמה דאשלד"ע. ולכאורה דגם לפי דבריו משכחת בנדרי הקדש שמצוה לקיימן ולא ישאל אלא מדוחק וע' בשו"ת רע"א סמ"ז ויד אלי' סנ"א וכרם שלמה בחידושיו ובאר יצחק חיו"ד סכ"ח ענף א' בהג"ה. וע' בבית מאיר סי' ק"כ ס"ד דלתו' דע"י איסור שלד"ע בטל המעשה פשוט דבנזירות שנדר אי אפשר ע"י שליח כו':

ומה שהעיר מב"מ ס"ז ויו"ד סקע"ד ס"ג וע"ש סי' ק"ס בש"ךס"ק כ"ב מהב"י. ואף דבאופן זה אין שלד"ע וממילא התנאי בטל. ומלבד דכאן אפשר ג"כ שיעשה שליח שלא באיסור ואטו לדינא דגמ' דמגרש בע"כ ולהנוב"י דע"י שליח אין לחוב לאחרים לא מהני על תנאי כיון שאינו יכול לגרש ע"י שליח. ולא דמי כ"כ לקנין שביתה ברגליו דגוף המעשה לא משכחת כלל ע"י שליח. וגם דעיקר האיסור במכירה כל שאינו מקבל הפירות רק בחובו ואפשר דלא שייך כ"כ בצד אחד ברבית אף אי אין שלד"ע גם בדרבנן כיון שאין ברור שהלוקח יחזור המעות ואף כשלוקח בעצמו קנה מאתו תליא במקח הנעשה באיסור רבית כח"מ סר"ח ואכילת פירות מחילה בטעות שיסבור שמכירה גמורה היא וע"ש ברא"ש וט"ז. ועכ"פ דלהטעם רק שיהיה יכולת לקיים ע"י שליח יש להתנות בקיום שביתה ברגליו על היבשה כיון שבאותו מקום יכול לקנות שביתה בפת ע"י שליח ולא על המעברה דבאותו מקום אי אפשר לקנות שביתה ע"י שליח. ורק שהעיר מהגמ"ר ורמב"ן ב"ב קכ"ז ב' דבינו לבין עצמו הוה תנאי שהרי מדעתו התנה ורוצה לקיים תנאו. והשתא ניחא הא דק"ל והא בנזירות אי אפשר ע"י שליא. וכתב דכש"כ בקניית שביתה ברגליו דמהני אפילו גמר בלבו לשבות באיזה מקום. אבל התו' נזיר י' ע"א חולקים בזה והוכיח מתו' ע"ג ל"ד א' ד"ה מתענין ויו"ד סר"כ בהג"ה וזה יש לדחות דלאו משום תנאי שבינו לעצמו רק דהוה כתולה נדרו בדבר דא"צ התרה כנדרים ס"ה א' ואף דבקניית שביתה תלוי במנין של תשעה הנותרים לתשובת מהרי"ק שהובא בא"ח סו"ס נ"ה בהג"ה שאם המנין מצומצם יש להם לכוף זה את זה. מ"מ הדין אתו דהכא אדרבא רוצים שיתקיים התנאי שבמקום שביתתו ולא דמי לגט וחליצה דהוה כמו בני גו"ר דמוטב להם שיתקיים גם בלא התנאי. ואף דבעודו בביתו לא מהני לקנות שביתה בגמר בלבו עד שיעקור רגליו אך בשכבר היה שם לא בעי גם אמירתו אי חפצי הפקר קונין שביתה או הואיל וניעור קנה כעירובין מ"ה ב' וע' בישועות יעקב א"ח סת"א. וע' בשו"מ קמא ח"א סו"ס ע"ב ושו"ת מוהרי"מ סמ"ו בהא דמהני תנאי בנדר. ובבית מאיר אה"ע סק"כ ס"ד דרמב"ן לשיטתו שדחק לתרץ קושית התו' דפרק אע"פ בדרך אחר אבל לתו' שבועה על תנאי ואפילו בינו לחבירו יש מקום שאינו אלא דבור וא"צ למשפטי התנאים וע' בפת"ש אה"ע סקס"ט ס"ק כ"ד סוד"ה והנה בדהב"ח. וע' באהל דוד לשבועות כ"א ע"ב מה שהעיר על הצל"ח ונוב"י קמא חיו"ד סי' ס"ז בשבועה ע"י שליח מרמב"ן בתנאי שבינו לעצמו:

תוכן העניינים

זכר יהוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה