זכר יהוסף חלק א· רבי יוסף זכריה שטרן
סימן כז
ובענין שנסתפק מעלתו אי צוה"פ הוה כמחיצה לקרות ולברך בתוך ד' אמות ע"י צוה"פ כא"ח סי' ע"ט ס"ב היתה במקום גבוה עשרה כו' כיון שהוא ברשות אחרת וע"ש בט"ז ס"ק ג':
וע' בב"ק נ"א ב' דכל פחות מעשרה לאו בית הוא, וע' בסוכה ג' א' ובגיטין ע"ז ב' דלא חשיב נמי גובהה, וע' בפמ"ג סי' שפ"ג סוס"ק א' במש"ז בד"ה ודע שאני מסופק בצוה"פ אי הוה מחיצה ד"ת וסיים וצ"ע טובא, וע' בתו' עירובין ו' ע"א בד"ה רב אמר דהא צוה"פ מהני מה"ת וע"ש בגליון מרע"א שהעיר מתוס' לקמן כ"ב א' בד"ה והא אר"י ירושלים אלמלא דלתותיה כו', וכן לענין כלאים שם י"א ב' בד"ה והתירו לו לענין כלאים משמע דהוא מה"ת, וע"ש ה' ב' בחידושי ריטב"א בסוה"ד כיצד מערבין רה"ר כו' ופרכינן והא בדלתות מערבא לחנניא או בצורת הפתח לת"ק ולישנא קלילא נקט והא ירושלים לא מערבא בדלתות אלא א"כ ננעלות כו' וכש"כ דקשיא לת"ק כו' יעש"ב, וע' בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג סי' קצ"ד וע"ש עוד בסי' צ"ו: