זה הכלל· רבי אברהם חיים אדאדי
נד
כשחולקים הראב"ד והרא"ש הלכתא כהראב"ד כיון דהרשב"א והר"ן ס"ל כוותיה כ"כ הב"י י"ד סנ"ו משמע דאם לא כן הלכה כהרא"ש כיון דהוא בתראה וכמ"ש שם הב"י סנ"ה ובש"ע שם סנ"ז ס"ג בהנץ אבל לא בתרנגולת דלא כהרשב"א דמחלק בין גדולה לקטנה ושם בסע"ו בבשר שצלוה בלי מליחה לא נאסר השפוד והוא כהרא"ש ודלא כהרשב"א ושם בסק"ה בתרנגולת בנוצתה פסק כהרשב"א משום דהר"ן וסמ"ק ושערי דורא סברי כוותיה כמ"ש שם בב"י ושם בסר"י סי"ב בש"ע כתב הרא"ש בסתם ודעת הרשב"א בשם י"א ושם סרכ"ח במי שנשבע לפרוע לחבירו ועבר אותו היום פסק כהרשב"א דאם עבר אותו היום אין עליו עוד חיוב שבועה משום שכתב שם בב"י דהריב"ש סבור כהרשב"א וכן בשטר זכירה דפסק בח"מ כהרשב"א כמ"ש הוא שם אלא דבח"מ סי' ע"ג בענין השבועה סתם כהרא"ש בסתמות וסיים ויש מי שחולק דעדין חיוב הוא לעשותו מכח השבועה והוא דעת הרא"ש כמ"ש שם בב"י והטעם דסתם כהרשב"א משום דהריב"ש סבר כוותיה וכמ"ש שם בב"י אלא דקשה דמרן גופיה בח"מ סע"ג ס"ו כתב בסתמא כהרא"ש וסברת הרשב"א אפילו בשם י"א לא הזכיר וכמו שהעיר מור"ם שם בי"ד סמ"א ודלא כמהר"ם מפאדווה סי"ב וכמ"ש כנ"הג עליו בי"ד סרכ"ח הגב"י אות שכ"ז ובח"מ רסע"ג הג"הט אות י"ב וכ"מ גם ממ"ש הב"י ח"מ סרצ"ב מחו"ב דהרשב"א והרא"ש פליגי ועיין לו עוד למרן בס"ס בהטפסת השטר שפסק כדעת הרא"ש והרמב"ם נגד הרשב"א ומה שהוצרך לתשובת הרמב"ם ותסגי ליה בדעת הרא"ש כיון דהוא בתראה לגבי הרשב"א משום דהריטב"א ורבו סברי כהרשב"א כמ"ש שם בב"י ואי לאו דהרמב"ם כהרא"ש היה פוסק כהרשב"א לגבי הרא"ש מטעם הנז' וכ"כ הרשד"ם ח"מ סתל"ז דהרשב"א והרא"ש הלכה כהרא"ש מטעם הנז' אלא דבעיקר דבריו ששם תמה על כנ"הג סע"ב הג"הט אות ס"ג וכ"כ הרדב"ז בח"א סרצ"ז ובח"ב סקכ"ו במחלוקת הרשב"א והרא"ש ויש להרגיש עליו כמ"ש שם סשס"ה דאין לסמוך על הרשב"א ותו דהרא"ש וכמה גדולים שהביא המרדכי בעלי סברא זו ע"כ ואמאי לא סגי ליה בהרא"ש לחודיה דהוא בתראה נגד הרשב"א וכמ"ש כן הוא עצמו ויש להרגיש על מור"ם דבא"ח סתפ"ז סי"א כתב ונהגו כהרשב"א משמע דאם לא מכח מנהג היה לנו לפסוק כהרא"ש ואלו בח"מ סק"מ בחזקות ב"הכנ פסק כהרשב"א דאפילו בלי כסף ובלי מחיר מחזיקין בהם כל שישב שם ג"ש משא"כ להרא"ש בכלל ה' דוקא בטענה דמכרת לי או נתת לי וכמ"ש הרדב"ז ח"ב סתרכ"ח על דבריו ואולי מחמת הטור שם שפסק כן לכן פסק מור"ם כוותיה דהרשב"א אך אעיקרא י"ל אלמלא פליגי הרשב"א והרא"ש בזה לא היה הטור מניח דעת אביו ופוסק כהרשב"א ואי"ה אשובה אראה בענין זה: