זה הכלל· רבי אברהם חיים אדאדי
ו
ראיתי בס' נשמת חיים בסופו דצ"ב שהקשה על מ"ש התוס' בר"ה דח"י על רבא שחיה שתין שנין רבה בה"א גרסינן שהיה רבו של אביי ורבא והכריחם ממ"ש במ"ק בני חיי ומזוני וכו' דהא רבה ור"ח תרווייהו צדיקי גמורי הוו מר חיה ארבעין שנין ומר שתין שנין אמאי לא הכריחו כן ממ"ש בכתובות דס"ה דחומה דביתהו דאביי אתיא לקמיה דרבא וכו' הרי שמת קודם רבא ובאמת שכן מבואר ביבמות דס"ד וגיטין ד"ס וברכות דנ"ו ואי אפשר לומר בהני רבה בה"א דהא שניהם אביי ורבא הספידוהו לרבה דנ"נ אגב שמדא כמ"ש במציעא ד"פ וקשה לנו על רש"י של ר"ה דגריס רבא באל"ף נמצא דרבא מת קודם אביי ועין רואה בש"ס להפך אבל בין כך ובין כך ל"ק דאביי קשיש יותר מרבא ולכן בש"ס לעולם מקדים אביי לרבא ומה"ט קרי רבא לאביי מר ולא מצינו כן באביי לרבא וכמ"ש התוס' בפ"ק דערבין הביאם מרן בכללי הש"ס דקי"ז ע"א ועיין בס' אהל ישרים ד"ג ומ"ש בסוכה דנ"ג דאביי קמיה דרבא בתמניא ביעי צ"ל רבה בה"א דכל אותם הנז' שם קטן לפני גדול הם ואולי מה"ט קי"ל הלכתא כרבא לגבי אביי חוץ מיע"ל קג"ם משום דרבא בתרא שחיה אחר אביי ובשבת דע"א רבא בתר דשמעה מאביי הדר ביה ומה שקוראו רבא נחמני כמ"ש בנדרים דנ"ד ע"ב ובשאר דוכתי בש"ש היינו שנתגדל בבית רבה בר נחמני כמ"ש הר"ן שם ואין זה גנות ח"ו ואדרבה שבח הוא לו וא"כ לעולם דחיה שתין שנין ונפטר בחיי רבא שחיה ארבעים שנין לפי שהוא גדול מרבא הרבה שנים ולכן לא הביאו ראיה ממה שבאה חומה דביתהו לדינא לרבא על המזונות ומאי דמוכח בברכות דמ"ח דבני גיל אחד היו עיין להרב חיד"א בפ"ע דמצא כה"ג ובהרב המאירי דגרס אביי ורבא בר רב חנין: