זה הכלל· רבי אברהם חיים אדאדי
ג
איתא בב"ר פרשה א' פעם אחרת היה יום סגריר ולא באו לועד נכנסו התינוקות ואמרו נעביד ועדא דלא ליבטיל ואמרו מה הוא דכתיב מ"ם וכו' וסיימו אותם והיו כולם חכמים גדולים ואמרו ר"א ור"י ור"עק מנהון וכ"ה בירושלמי בפ"ק דמגילה אלא ששם לא נזכר ר"עק והביאוהו זה התוס' בשבת דק"ד ושם הרגישו מר"א דאיתא בפרקי ר"א לא למד תורה עד שהיה גדול היינו שלא עסק עד שהיה גדול ע"כ ובגיליון ב"ר אשר לי כתוב לא ידעתי למי מקדושים כתוב למ'ר שהרי ר"עק בן ארבעים שנה עד שלמד תורה ע"כ והאמת שכ"כ התוס' בבתרא דף קי"ג מהספרי וכ"ה באבות דר"ן פ"ו ושם איתא שהלך הוא ובנו ללמוד ואחז הוא בראש הלוח ובנו בראש הלוח ולא ידעתי אמאי התוס' שם בשבת לא הרגישו על ר"עק כמו שהרגישו על ר"א אם לא שנאמר שגם בב"ר לא גרסי ר"עק ואחר החיפוש ראיתי להרב חיד"א בכסא רחמים באבות דר"ן שם שדקדק ממ"ש שם ולא שנה כלום היינו משנה לבד לא ידוע אבל קרא מקרא ושכ"כ בס' בנין יהושע וכ"נ עוד ממ"ש שם חזר ללמוד תורה ומה שהקשה מהרי"ץ בס' שמחת יהודה שם על מ"ש שם ע"ז ממ"ש שם כתבו לו א"ב ולמדה ע"כ י"ל לפי דעת הרב שר"עק לא קרא כלל אבל האמת אינו כן א"נ בשביל בנו היה ואלו הרב מהרי"ץ נזכר מדברי הב"ר הנז' אדרבה היה מסייעו מזה דמוכח דקרא ר"עק דוגמא למ"ש התוס' שם בשבת גבי ר"א היינו שלא עסק דוקא ושם באבות דר"ן קאמר בן כ"ב שנה עד שלמד תורה ועיין בב"ר פ' מ"ד שהיה חורש בשדה וברח מאביו והלך אצל ריב"ז ללמוד תורה וקרא ושנה עד שעלה ריח מפיו והלך אביו שם להדירו מנכסיו יעו"ש ומה שמבואר בנדרים ד"ג שתכף שנשא ר"עק עם בת כלבא שבוע הלך ללמוד תורה אשה שניה היתה וכמו שלמדנו הרב חיד"א בככר לאדן דרל"א ממשנה ערוכה בפ"ג דידים והיו לו בנים ממנה ובזה אתנח לן איך נתעכב כ"כ מלבוא כשהלך מבת כלבא שבוע ללמוד תורה ולא חש למצות פ"ור והא דאיתא בפסחים דמ"ט דאמר ר"עק כשהייתי ע"ה אמרתי מי יתן לי ת"ח וכו' יש כמה מיני ע"ה כמ"ש בכתובות דס"ב ובסוכה דכ"ב ובשגם היה קורא מקרא ונתחכם כ"כ ר"עק עד שהיה רבי יהושע רבו נושק את האבן שהיה יושב עליה בב"המ וקראה סיני כמ"ש במדרש חזית ע"פ לריח שמניך: