דף סח.
צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד חָמֵשׁ פְּרֵידִין לְמַעְלָה.
מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שֵׁשׁ.
נְתָנָתַן לַכֹּהֵן, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה נָתְנָה; הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עָשָׂה – צְרִיכָה אַרְבַּע פְּרִידִין לְנִדְרָהּ, וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אַחַת.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: כְּשֶׁהוּא חַי – קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת – קוֹלוֹ שִׁבְעָה.
אֵימַר דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לְאַפּוֹקַהּ מִידֵי מְעִילָה; לְמִיסַּק לֵיהּ לְחוֹבָה מִי אָמַר?!
מַתְנִי׳ כׇּל הַפְּסוּלִין שֶׁמָּלְקוּ – מְלִיקָתָן פְּסוּלָה, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מָלַק בִּשְׂמֹאל אוֹ בַּלַּיְלָה, שָׁחַט חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ – אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה.
מָלַק בְּסַכִּין; מָלַק חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ;