זבח השלמים· רבי משה גלאנטי
זבח השלמים על פרשת במדבר
פו בזוהר על ענין המצוה כתב שהמצוה הולכת ומכרזת ואומרת פלניא עבד יתיומפלניא אנא. ודקדקתי בכפל הלשון הזה. ונ"ל דהלא נודע שיש מצות שהאדם מעצמו נטה לבבו לעשותה ויש ע"י שראה אחרים עושין את המצוה למד מהם ועשאה כי קנאת סת"ח ולכן בעשות האדם המצוה הולכת ואומרת פלניא עבד יתי ואם מעצמו נטה לבבו לעשותה אומרת ומפלניא אנא שר"ל לא למד מאחרים אלא ומפלניא הנזכר אנא ויש לו שכר טוב בעמלו שממנו נטה לבבו לעשותה. ואם למד מאחרים אומרת ומפלניא אנא על המלמד הא' שעשאה ולמדו' ממנו ויהי' לאותו פ' האחד שכר טוב עי"ז שלמדה ממנו ולא יהי' שכר גדול לזה הפועל השני יען מאחרים באה לידו לעשותה. (אמר המני"ח ואולי בא לרמוז במ"ש פלניא עבד יתי שר"ל כמשאחז"ל ועשיתם אותם אתם כתיב כאילו אתם עשיתם המצות ממש וכמו שפרשתי בפסוק אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולכן זו כוונת אומרה פלניא עבד יתי הוא עשאני ויכונני ומפלניא אנא שקיים המצוה וכמעט רואה אני שבכלל דברי מ"ה מ"ז דברי אלה בתוס' ביאור):