אגרת ברכה
אגרת ברכה וחיזוק לכל העוסקים במלאכת שמים להחזיר את עטרת תפארת הלבוש היהודי לבנות ישראל מאת הגאון הגדול רבי יוסף ליברמן שליט''א בעל שו''ת ''משנת יוסף'' ושאר ספרים
בס''ד - סיון תשע''א
תחזקנה ידיהם של תלמידי חכמים ויראי שמים חשובים העוסקים בהחזרת עטרה ליושנה להחזיר לבנות ישראל את שלימות הצניעות, בהן הצטיינו בכל הדורות מאז אמותינו הקדושות ע"ה.
מטרת הצניעות להצניע עצמה ולא להתבלט כדאמרו חז"ל (סוטה מט:) שגזרו על עטרות כלות, משום צניעותא- וכידוע הצניעות היא הסגולה הבדוקה מדברי חז"ל לילדים נשגבים, כבגמ' (יומא מז.) שהאשה קמחית זכתה לבנים כהנים גדולים בזכות צניעותה יותר משאר הנשים (עי' בבן יהוידע), וכן הוא במדרש רבה (במדבר א', ג') כל אשה שמצנעת עצמה ראויה שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים.
המושג 'צניעות' אינה רק לכסות הבשר, כי אפשר להיות שהכל מכוסה ובכל זאת היא לבושה בפריצות, וכמו שביארנו בס"ד בשו"ת משנת יוסף (ח"ו סי' ב') שהאיסור ללכת אחורי אשה שנפסק בשו"ע (אהע"ז כ"א, א'), ביארו בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תש"ע) ומובא בבאר היטב שם, שצריך להתרחק ממנה עד שלא יכיר בתנועת אבריה, אפילו במכוסה מכף רגל ועד ראשה, דיכול לגרום לו הרהור באשה עיי"ש, הרי שהבגד צריך להיות ארוך ורחב היטב, בכדי לכסות בליטות איבריה. וגם ראיה מירושלמי (סנהדרין פ"י ה"ב, דף נג.) שגיחזי הי' פרוץ בערוה, כיון שהדף את השונמית בהוד יופי שלה, ששם מקום הרהור - הרי שיש להסתירו בבגד עליון.
וכתב הרוקח (הל' תשובה סי' ה') שלא יראה פני אשה, ולא כנגד כו' עכ"ד - וכבר כתב הרמב"ם (איסורי ביאה כ"א, ב') שהמתכוין להביט ביופי אשה חייב מכת מרדות, וברור שאין הכוונה רק בפנים שלה, אלא בכל דמותה, דהטעם שמביא להרהור. והטענה שהנשים הפרוצות אומרות "אל תסתכל" היא טענת היצר הרע, וגם בדור המבול שהפרוצות גרמו לעבירות (כהתרגום יונתן בראשית ו', ב'), בודאי אמרו כן, ועי"ז הביאו המבול לעולם.
ועפ"ז נהגו כל הנשים הצנועות ללבוש בגדים רחבים כפי הצורך, ומשנות קדם נהגו לצאת לרחוב בצעיף מהראש על הכתפים עד חצי הגוף, וכן נהגו הנשים בירושלים עה"ק ת"ו, כמו שהזקנים שבנו זוכרים - ולא עלתה על דעת אשה או בתולה כשרה ללבוש בגד הדוק שיבלטו אבריה הקדמיים והאחוריים.
אם נשאל לנשים איך הן מתארות לעצמן את דמות האמהות הקדושות, בודאי כולן יודו שבלי ספק היו לבושות בתכלית הצניעות.
מקור האופנות הבלתי צנועות, הן מאומות העולם, כמו שכתבנו בס"ד בדרשות ומאמרים משנת יוסף (ח"ב עמ' ש"י) שהגזירה על המלבושים התחילה בשנת תר"ו, כמתואר בספר מאיר עיני הגולה (תולדות החידושי הרי"ם, ח"א אות שפ"ט) שע"י הסת רשעי ישראל ה"משכילים" גזרה מלכות הרשעה על יהודי פולין לשנות לבושם וחזותם, ואסרו ללבוש מעיל ארוך ומכנסים קצרות, ושאסור לגדל זקן ופיאות, וכל העובר על זה יענש קשה. וגדולי הדור בפולין והחידושי הרי"ם והגה"ק מטשעכנוב פסקו שזה ב"יהרג ואל יעבור" (כערקתא דמסאני, סנהדרין עד:) - ואסרו על הנשים לכסות שער ראשן, והשוטרים והקלגסים כשראו יהודי עם זקן ופיאות התנפלו עליו וגזזו אותם, ואשה מכוסית ראש חטפו המטפחת מראשן, והשליכום לכלא. ואז כיסו ראשן עם פאה נכרית, ובלבד לא להיות פרועת ראש - ועל גילוח הזקן גזרו עוד מזמן הראשונים, כמתואר בשו"ת חת"ס (חאו"ח סו"ס קנ"ט) שמלך אחד היה סריס, והיה לו לבושה, לכן גזר שכולם יגלחו זקנם, וגם בשנות הגזירות בתתנ"ו הסתירו היהודים שבגלות את יהדותם בעסקם במו"מ עם הנכרים.
מעתה בא וראה! מהיכן מקור האופנות השונות, מגזירות מלכות הרשעה, בשיתוף עם המשכילים - המתיונים. ומאז הלכו מדחי אל דחי להתדמות לגויים יותר ויותר, לא רק להראות כפרועות ראש [ע"י שערות שהביאו גם מהודו, שנגזזו לפולחן האליל רח"ל], אלא זה גרם לשאר התדמויות, לגלות בשר הרגל כמו הגויים, ולצאת ידי היהדות לבשו גרביים שקופות, שלא שוות כלום, שזו "ערוה בעששית" (שו"ע או"ח סי' ע"ה, ה'), וכן הובאו מהגויים הבגדים הקצרים והצרים, ושאר חלאים רעים.
היום היצה"ר ג"כ אינו ישן בעוה"ר, והמציא והכניס כלי תקשורת גם עם תמונות ומיני תועבות, ועיתונים ושאר מרעין בישין, ועלינו ללחום לגדור גדר בכל הענינים.
כשנתחיל עם צניעות הנשים, הניחו בזה את אבן היסוד, כי עי"ז נקים דור חדש עם נשמות קדושות, הנשלחות מן השמים לבתים שבהן השראת השכינה ע"י הצניעות. וילדים עם נשמות קדושות שואפים לקדושה, להתמדה בלימוד לתפילה בכוונה, ולמדות טובות.
יתברכו מן השמים העוסקים בהחדרת הצניעות המהודרת לכלל ישראל, ואשרי לבת ישראל שכשתוספת לצניעותה תלבש צעיף או בגד עליון בצאתה לרחוב
[וזה אחרי קדושת הבית, שמתחיל מיד עם החתונה, ע"י קבלת הדרכה ממדריכים יראי השם מואסי הרע, ראה מה שהתרענו על כך בשו"ת משנת יוסף (ח"ח עמ' ו:)].
יש עוד להוסיף, שהבעל, שאשתו לבושה בצניעות הצעיף, יש לו ג"כ להדר לא להלך ברחוב בחולצה ומכנסים בלי מעיל ארוך, אשר גם זה מחלקי הצניעות.
הקב"ה ישכין שכינתו בתוכינו, מאשפות ירימנו, ולבית מקדשו ינהלנו, בב"א.
ובאעה"ח למען כבוד השכינה וקדושת ישראל
יוסף ליברמן