אור ברסלב
וקנה לך חבר חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר › סימן קצב - שורש רע לא יכזב

וקנה לך חבר

חלק ג - כללי הכתב והמכתב, חכמה ומוסר · סימן קצב - שורש רע לא יכזב

סימן קצא - הכנה לימים הנוראים

מאת הרב חיים רבי / מחוברת תשרי תשס"ב (שנה ב') סי' ב

במאמרי הנדפס בראש ספר מבוא השולחן (לידי"ן רמ"פ הי"ו) כתבתי בענין ההוראה של הטור החמישי, ובקשתי להבין את דברי הרמ"א ביו"ד (סוס"י פא) שאם חלב נכרית כחלב ישראלית, למה מטמטם הולד ומוליד טבע רע, ומי גרע מהאוכל דבר איסור מחמת הסכנה שמברך עליו תחילה וסוף כמ"ש בש"ע או"ח סימן קצב ומבואר במשנ"ב שם שעושה מצוה באכילתו. ומרן ראש הישיבה הרב נאמ"ן שליט"א בהגהתו שם תירץ עפי"ד חז"ל (יבמות מה.) שרב שלא הסכים להשיא את ביתו לבחור שיש מחלוקת בכשרותו אף אם הוא יהיה חשוב כיהושע בן נון, כי שורש רע לא יכזב. ומרע"ה לעד שלא רצה לינק מן המצריות. עכ"ל. אולם עדיין קשה, מדוע מן השמים עושים כך והרי ההלכה קובעת את המציאות. ועוד יש להוסיף, שגם לדברי הש"ס ביבמות (שם) שהחמירו בזה לעצמם עכ"ז אפשר שכל זה לפני שנפסקה ההלכה בש"ע, שבזמנם כל חכם היה מורה לעצמו מה לעשות כמו שאמרו (שבת קל.) במקומו של ר"א היו כורתין וכו' ובמקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין וכו' וכן אמרו (חולין קי.) מאתריה דרב יהודה אנא. וכן בברכות (מד:) רב פפא אפילו על מים בירך בנ"ר. ורבי יצחק על ירקות, ורבי יצחק בר אבדימי רק על מיני בשר, אבל בזה"ז לאחר שזכינו לש"ע שהכל ערוך לפנינו כשולחן ערוך פשוטו כמשמעו, יתכן שגם הטבע הרע התבטל לגמרי, כי אין אחר ההלכה ולא כלום. וכן מצינו ביבמות (עז.) שחששו לעמונית ומואבית ולא כולם ידעו פסק הלכה מדוד של שמואל הרמתי וכו' ע"ש. וכיום ההלכה בש"ע חזקה יותר שהרי זה נתקבל בכל העולם כולו כידוע. (וע"ע בס' מבוא השלחן מעמוד טו והלאה) ועיין למרן שליט"א ביבי"א ח"ז חיו"ד סימן ז' שהתיר קפה המיוצר בחו"ל שיש בו חומר איסור מנו"ט הבטל בשישים שמותר לכתחלה, וכן בח"ח יו"ד סימן יא בכשרות הג'לטין. האם זה מוליד טבע רע ח"ו וא"כ מ"ש בנ"ד. וכן צ"ע לחז"ל (סנהדרין קז.) כל הנושא יפת תואר רחמנא שרייה.

ויתכן ליישב שבאמת כל מצוה שעושה האדם יש בה גם סגולה להצלחה ולחיים טובים כמו שאמרו (סוטה כא.) מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא ופרש"י מיסורין ומיצה"ר, ע"ש ולכן כל אדם שמתחזק במצוה עי"ז נהפך לאיש אחר ונעשה עדין ומכובד ונחמד. וכן אמרו (קידושין לט:) שלוחי מצוה אינן ניזוקין ומאידך עבירה מביאה נזקים וצרות, כמו שאמרו (סוטה ג.) אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות. ולזה ריב"ל היה כורך עצמו בבעלי ראתן ועוסק בתורה שהיא מגנא מצלא (עי' כתובות עז:) נמצא שמצוה היא כמו קמיע שיש בה סגולות לשמירה והצלחה. ולפ"ז י"ל שיש דברים מסויימים שאין בהם את הסגולה הזאת כי אחרי הכל זה קשור לדברים ששרשם אינם טהורים ולכן חלב נכרית מותר לתינוק אבל יש בו טבע רע, כי השי"ת לא נתן בו את הסגולה הזאת ואותו ענין באשת יפת תואר אף שמותרת אבל להפוך אותה לסגולה שיצא ממנה זרע קודש וכו' אין הבטחה של התורה. וכמו שאמרו בקידושין (ע.) הנושא אשה לשם ממון הווין ליה בנים שאינם מהוגנים כי חסר באיכות שבמצוה ואז אין הבטחה של מגנא ומצלא ולא שאר סגולות. ולכן גם אכילת איסור מפני הסכנה שמברכים עליו תחילה וסוף, כי זה היתר גמור ואף מצוה. ומה שהחמיר בזה בספר ברכת ה' (ח"ב דף עה) שלא לברך בזה, זהו מחמת מחלוקת הפוסקים שבדבר וקיי"ל סב"ל. ובספר ילקו"י (ח"ג עמוד שפא) התיר לברך ברכת המזון כי היא מה"ת. ולכן חלב עכו"ם שיש מתירים בזה"ז (והובא בכה"ח סימן קטו אות ט"ו) בודאי שהסומך עליהם לא יפגע משורש רע ומעז יצא מתוק. וכן ביטול בששים או דבר שנפגם והותר כמו הג'לטין, ורק במה שיש קשר עם העכו"ם ממש כמו חלב נכרית או יפת תואר דרשו סמוכין להזהר. ועכ"פ נראה כשיש הכרח לסמוך על המקילים כפי צורך המקום והזמן, בודאי שהסומך על עיקר הדין ומכוין לש"ש ובטהרת הלב והמחשבה בודאי שההלכה תמליץ עליו לפני השי"ת, ולא יארע לו שום נזק גשמי ורוחני ח"ו.

תוכן העניינים

וקנה לך חבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה