פרק לה · אות ו
ו אָמַר רַבִּי אַחָא בֶּן אֶלְיָשִׁיב חֻקִּים שֶׁמְבִיאִים אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם, הוּא שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא עֵץ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַסַּיִּף וְהַסֵּפֶר נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר זֶה הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִים מִן הַסַּיִּף, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם, וְהֵיכָן הוּא מַשְׁמָעָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כט): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, אֶת דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ עֵץ הַחַיִּים, זוֹ תּוֹרָה. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר לָהֶם אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, הֵיכָן הוּא מַשְׁמָעוֹ שֶׁל דָּבָר (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חֲרוּבִין תֹּאכֵלוּ. אָמַר רַבִּי אַחָא צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְחָרוּבָא עֲבַדּוּן תָּתוֹבָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא יָאָה מִסְכֵּנוּתָא לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעַרְקָא סוּמְקָא בְּרֵישָׁא דְּסוּסְיָא חִוָרָא.