פרק לה · אות ג
ג אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה, אִם רָצָה לְקַיְמָהּ הֲרֵי הוּא מְקַיְמָהּ וְאִם לָאו סוֹף שֶׁמְקַיְמָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה הוּא מְקַיְמָהּ תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה', אֲנִי הוּא שֶׁקִּיַּמְתִּי מִצְוַת עֲמִידַת זָקֵן תְּחִלָּה, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.