פרק לב · אות ו
ו אָמַר רַב לְעוֹלָם אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר עַל שְׁלשִׁים יוֹם, אָמַר רַבִּי חוּנָאי אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶּבֶר גָּדוֹל לָעוֹלָם וּמְכַלֶּה הַמַּמְזֵרִים וְנוֹטֵל כְּשֵׁרִים עִמָּהֶם, מַאי טַעְמָא (ישעיה לא, ב): וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ קָרָא לוֹמַר אֶלָּא וַיָּבֵא טוֹב, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ רָעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מְבִיאָהּ, (ישעיה לא, ב): וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר, אֶת דְּבָרוֹ לֹא הֵסִיר, כָּל כָּךְ לָמָּה, (ישעיה לא, ב): וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים, וְאַתְיָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ (ויקרא ו, יח): בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט [את] הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת, כָּל כָּךְ לָמָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסְמוּ הַחַטָּאִים. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין, מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין. מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין (שמות לא, ב): בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר. מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (יהושע ז, א): עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַרְחִי. מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי, מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (דברים כה, יז): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק. מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין (אסתר ב, ה): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה. מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (אסתר ז, ו): אִישׁ צַר וְאוֹיֵב. מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין (אסתר י, ג): כִּי מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי. מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (אסתר ט, כד): כִּי הָמָן בֶּן הַמְדָתָא. מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי. מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (מלכים א יא, כו): וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. מַדְְכְּרִין וּמַנִּיחִין (שמואל א א, א): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם. מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (שופטים יז, א): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ. מַדְכְּרִין וּמַנִּיחִין (שמות לח, כג): וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב וגו'. מַדְכְּרִין וּמְשַׂחֲקִין (ויקרא כד, יא): וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן.