פרק לב · אות ג
ג וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, מֵהֵיכָן יָצָא, רַבִּי לֵוִי אָמַר יָצָא מֵעוֹלָמוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א יז, ד): וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מִפָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָן יָצָא, אָמַר כְּתִיב (ויקרא כד, ה): וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ, דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת אוֹכֵל פַּת חַמָּה, שֶׁמָּא צוֹנֶנֶת, כְּהַהִיא דִּתְנִינַן תַּמָּן לֶחֶם הַפָּנִים אֵין נֶאֱכָל פָּחוּת מִתִּשְׁעָה וְלֹא יֶתֶר עַל אַחַד עָשָׂר, כֵּיצַד נֶאֱפָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכַל בְּשַׁבָּת, לְתִשְׁעָה. חָל לִהְיוֹת יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה, שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר, כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא מִפָּרָשַׁת יוּחֲסִין יָצָא, שֶׁבָּא לִטַּע אָהֳלוֹ בְּמַחֲנֵה דָן, אָמְרוּ לוֹ מַה לְּךָ לִטַּע אָהָלְךָ בְּמַחֲנֵה דָן, אָמַר לָהֶם מִבְּנוֹת דָּן אֲנִי, אָמְרוּ לוֹ כְּתִיב (במדבר ב, ב): אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם וְלֹא לְבֵית אִמּוֹתָם, נִכְנַס לְבֵית דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה וְיָצָא מְחֻיָּב, עָמַד וְגִדֵּף.